תמיד בוחר
בדרך הארוכה יותר הביתה
כמו התנשפויות מתוך שינה אני
קושר את השרוכים האלה של החוסר הגיון
שמכים בי ברכות ברכה כמו מטוטלת מקולקלת
של שעון קוקייה פסיכוטי
למה לי להתעסק באנרגיות קיומיות
כשסכין הפרנסה העיוורת
מבתרת אותי לחתיכות מציאות
כשזה מגיע לקדושה אני חוטא צנוע
אך כשזה מגיע לכתיבה
אני חף מפשע אתם שומעים אותי
כבש בלבוש זאב
אני חף
אל תטרטרו אותי אוי
אל תנחשו אותי אוי
עלטא זאכן זקן זועק מעמקי נשמתי
מנסה לקנות אותי בזול
ולמכור אותי ביוקר
כמו לופו הבלגולה מלך הכביש
אל תצחיק אותי באמת
אל תצחיק אותי
אני רוצה להקיא
הדימוי הזה מקפץ כמו ציפי שביט
הציפי שביט הזאת מקפצת כמו מטוטלת מקולקלת
של שעון קוקייה פסיכוטי
אבל אם יושבים ומפשטים את זה
אם יושבים ומקשיבים לזה
אם לא נותנים לזה כותרת
אם לא מגדירים את זה
אם רק נותנים לזה
זה קורה
מעצמו
לא שמתם לב
לא שמתם עין
לא שמתם זין
אל תדחפו את המילים קדימה
תנו להם לנוע בחלל התודעה בזרימה מעגלית
כמו פנקייק חלקלק צבעוניחושני
כמו דימוי כמו ציפי שביט
מילים
תנו להם לטפטף אל תוך לבכם
כמו דמעות.