מי שמכיר אותה יודע שהיא משתנה.
מי שהכיר אותה יודע שאולי לא יכיר אותה אף פעם.
לא לגמרי. לא בשלמות. תמיד קצת אחרת.
כמו השתקפויות במים היא מתעתעת בך עכשיו.
היא שפרירית והיא דג, היא זאב ורוח שקופה
היא הר והיא אבן שתתפורר בכף ידך
אם תנסה להגדיר אותה היא תחמוק ממך ותרוץ ביערות
עד שתשנה צורה
היא תסובב אליך את ראשה במעגל שלם כמו תנשמת,
היא תזחל אליך כמו שממית או לטאה
תטפס על עורפך כמו דאגה ישנה
היא תישן בתוך האוזן שלך, תחפש כרית על לשונך
היא תדעך אל תוך הלילה ותיוולד בסוף עונה.
אבל משהו בה תמיד יהבהב לך מוכר
משהו שתזהה
והיא אף פעם לא תתיחס אליך כאל זר
בין אם תאהב אותך או שתשנא
בין אם תבנה אותך או תהרוס
אתה יודע שלבסוף אל בין ידך היא תקרוס
עד שתהפוך אבק שיתפזר ברוח. |
