שברי זיכרון... בהבזקים בראש,
חיבוק אחרון... ולהתחיל לחשוש!
אם משהו יאהב? ומי? ומתי?
אבל זה שוב יכאב, אז בשביל מה כדאי?

חתיכות של רגשות... שעל פני מציאות התנפצו
בלב עדיין רצות... ואת נפשך שטפו.
יותר לא נהיה שניים, יותר לא נהיה אחד...
אולי תחכי חודש חודשיים, אולי לא תהיי לבד.

צריכה להישען, שמשהו יתמוך, להחזיק
בלי להתחנן, על משהו לסמוך, שישתיק
את הכאב שמכרסם לו בלב

עמוק בתוך הלילה, כאשר את מתכסה
בשמיכה של געגועים ואכזבה
רק אז, דמעות קרות של אהבה זולגות
מבלבלות, מטישות ולבסוף מרדימות

בחלום, הדמעות מפסיקות, מתייבשות
ואת רצה בשדה ענק של תקווה
הוא עומד שם, את יכולה לראות
אבל ככל שאת מתקרבת הוא מתרחק, כמו האהבה...

צריכה להישען, שמשהו יתמוך, להחזיק
בלי להתחנן, על משהו לסמוך, שישתיק
את הכאב, שמכרסם לו בלב

וכשתפקחי עיניים, לחות מדמעות
תיאחזי בשיניים, ותמשיכי לחיות
את תאהבי עוד הרבה, כאן במיטה, בחדר
לא משנה מה אעשה, את תהיי בסוף בסדר

צריכה להישען, שמשהו יתמוך, להחזיק
בלי להתחנן, על משהו לסמוך, שישתיק
את הכאב, שמכרסם לו בלב.