לבתשבע יש איזה שמונהמאות חברים.
חברים מהיסודי, חברים מהתיכון, חברים מהצבא, חברים
מהאוניברסיטאות, תואר ראשון ותואר שני ותואר שלישי, חברים
מהשכונה הקודמת, והקודמת-קודמת, חברים מהשכונה הנוכחית, חברים
ממקומות העבודה בהם עבדה, חברים שהגיעו דרך הילדים, כלומר הם
הורים של ילדים שהיו עם הילדים שלה בגן או בכיתה או בצבא או
בטכניון. וחוץ מאלה יש לבתשבע עכשיו גם את ההורים של הבנזוג
והבנותזוג של הילדים שלה, כי הם כבר גדולים, אז זה בערך כמו
מחותנים.

לבתשבע יש עוד כמה חברים, שהם חברים של החברים שלה ושל החברות
שלה ושל השכנים שלה, ושל בעלה מהלימודים ומהעבודות שלו
ומהחיים, ומשהותם בחו"ל. ויש לה גם עמיתים בעבודה הנוכחית,
ובני שיח הקשורים לעבודה, שעובדים בחברות אחרות. ויש גם מעגל
חמישי שאי אפשר בכלל לאמוד את היקפו, כי בתשבע שומרת קשר עם כל
העולם. גם עם קרובי משפחה רחוקים של ההורים שלה, וקרובי משפחה
של החברים, ומכרים מזדמנים מחנויות ומרשויות ומסידורים, כאלה
שכדאי להשאר איתם ביחסים כלשהם, כי הם מעניינים או נחמדים.
בתשבע מדברת עם כולם הרבה בטלפון, ומספרת להם המון, וגם שומעת
כל מה שקורה להם, וגם מצליחה לזכור את הכל ולהמשיך להתעניין
בזה אחרכך. היא מעורבת אינטנסיבית בחיי חבריה וחברותיה הבלתי
נגמרים, וגם נפגשת איתם אצלם, או איתם בביתקפה, או איתם אצל
חברים אחרים. או שיוצאים לטיולים. לא הרבה.
בתשבע גם מזמינה מדי-פעם כמה זוגות אליה, וטורחת ומכינה ורוכשת
ואופה ומבשלת ועורכת. וזה טעים. ובנפרד באות לבתשבע החברות, או
החברים, בבודדים, בלי ההתכנסויות הגדולות, ואם זה לא קורה, אז
בתשבע דואגת ליזום את זה מהר, כדי שהיא "לא תהיה לבד".

בתשבע מתייחסת ברצינות אל, ולוקחת ללב את, מה שעובר על החברים
שלה. למשל פעם כשמירי עמדה בעיני בתשבע לעשות טעות בקריירה שלה
ולבחור בחירה שגויה, בתשבע בכתה ימים שלמים על האסון שיקרה
למירי לדעתה, ונרעשה ונרגשה. או כשדני לא סיפר לה בזמן-אמת כמה
דברים שארעו בינו לבין זוגתו, היא נסעה מרחוק עד לאזור העבודה
שלו, כדי לשבת איתו שעה בבית קפה ולברר אם יחסיהם שורטנו. ולא
שהיה לה זמן באותו יום, לא. למחרת בבוקר היא עמדה לטוס לחו"ל
בשליחות העבודה, כי בתשבע היא פרוייקטורית בכירה ואחראית בחברה
מפותחת ומפתחת. ולמרות התפקיד החשוב והמשרה הרמה, יש לה זמן
לטלפן מהעבודה לכל מיני אנשים שהיא מכירה, להתעניין בשלומם
ובשלום הילדים, לאחל להם דברים טובים, להציע להם פתרונות
לבעיות, להקשיב לחייהם הקולחים באפרכסת, ולבקש מהם בסיום
שימשיכו להיות בקשר.

בנוסף לזה בתשבע גם מגדלת שלושה ילדים, לכן ברור שיש לה בבית
איאלו עיסוקים תובעניים נוספים, כמו להעסיק את העוזרת, ולוודא
שהמכונה גמרה, ולתלות ולהסיר מהחבל, סליחה מהמייבש, וללכת
לקניות של מזון ושל בגדים ושל חפצים, וכמובן של מתנות. כי כשיש
כלכך הרבה חברים יש גם הרבה ארועים והרבה שמחות, והמון סיבות
לקנות להוא עניבה, ולזה אגוזי קשיו, ולזאת סינר או ספר או
מכשיר עיסוי או קערת פירות. והיא מאד יודעת מה לבחור כמתנות,
כי מרוב שיחות ופגישות היא כבר צברה טונות של אינפורמציה על
טעמים אישיים והעדפות, על מה כן ומה לא מתאים ולמי, ובאיזו
עונה. אין לה בעיה של כסף, היא ובעלה משתכרים בליעיןהרע, כך
שאפשר להיות נדיבים. וכשבתשבע קונה אין זו ברכה לבטלה, כי
הטלפון הנייד איתה, ובאותו זמן אפשר כבר לספר לדינה מה עוד מעט
ייקנה לאורנה ומה אורלי ודורון עשו אמש ולמה גורן שוב לבד, הרי
דווקא היתה לו חברה נפלאה, וחבל. לעתים, החברים והחברות יודעים
מבתשבע לפני שהבנזוג או הבתזוג של מי שסיפרו לבתשבע משהו
אודותיהם, יודעים.
וכך שומרת בתשבע את עצמה מרושתת מפה ומשם כבר שנים, כי מה שלא
יגיע דרך אורית יגיע דרך תמי, ואם כבר מזכירים אותה אז בואו
נצלצל רגע לאקס שלה, כי כבר שלוש שעות לא דיברנו. יו!

בתשבע נוסעת כל בוקר שעה ומשהו לעבודה בעיר אחרת. ואחה"צ היא
חוזרת, עוד שעה ו. אך בנסיעה הנייד בעיצומו, נעים בדרכים,
החברים מדווחים והחדשות שוצפות. אגב, בתשבע שומרת סוד. אם אמרת
לה שזה. ואם לא טרחת להזכיר שזה חסוי, בתשבע תפעיל את שיקול
דעתה, אבל מאחר שכולם חברים טובים מאד אז איך אפשר שלא לחלוק
איתם מידע כלכך חיוני כמו מה ששמעה עכשיו על יחסי המין
המצויינים שהיו לאיילת עם רון. לא רק מין, תנוח דעתכם,
הפיקנטריה איננה הנושא העיקרי בשיחות של בתשבע עם חברים על
חברים, הכי חשוב זה דווקא הפרטים היומיומיים היחסית לא
עקרוניים, אלו שכאשר אתה מצרף אותם, אתה פתאום שם לב שיש עשרות
רבות של אנשים שמשתתפים לך בחיים.
אם אתה במעגל של בתשבע.
ואם לשבריר לא הספקת להזהיר, טראח יודעים גם רן ומורן מדוע
נפרדו אפרת וחנן. וזה לא מכוונה רעה. בתשבע היא פשוט אדם מאוד
חברותי, וכשמפרנסים שמונהמאות איש הסמוכים לשולחן, מוכרחים
לספק את הסחורה. כי כמה אפשר לקטר שאריאל שוב בצרפת, ולהשוויץ
בציונים של הקטן, או לסבול בקול מזה שלא התקשרתם כבר שבועיים,
ואיך זה ששוכחים להגיד חג שמח. הרי מוכרחים עוד נושאי שיחה!

באופן כללי בתשבע היא אדם טוב לב. חבריה נעזרים בה, היא
מקשיבנית, תמכנית, נו, היא אשה חכמה וחברה באמת טובה. ובגלל
שהיא אכפתית, מתעניינת ונותנת, יש לה גם דרישות נוקשות מהחברים
שלה, עד כדי לרצות שיתייצבו אצלה כאן ועכשיו לשיחת-עידוד אם
היא זקוקה, או לתלות תמונה שהרגע נפלה. כי בתשבע מגדלת בעל
שהוא איש רוח נחשב, ולכן אינו דופק מסמר בבית. יש לה חבר טוב
מהשורה, או לפנים ממנה, שהיא מטפחת גם כאיש אחזקה, ובכל
התקנה-תיקון-טיפול-פריצה בגדר המערכת או סתימה, יש למי לקרוא
לעזרה. והוא בא. גם אם זוגתו מוחה על השעה, גם כשאין לו זמן
בגלל עומס בעבודה, גם אם לא בא לו בכלל לבצע את המשימה והוא
עצמו מודה בכך בפה מלא. הוא בא, רק כי בתשבע אמרה, ובתשבע
חברה. באותה הזדמנות הוא גם יבדוק אם עוד איזה מכשיר אצלה הוא
מת מוחלט או בר-הצלה, ואם המזגן מקרר קצת פחות כי נכנסה לו
שערה. אבל הוא לא רק הריפיירמן של המשפחה, הוא גם חבר, חבר
חשוב, כבר כתוב, שחייו  מ א ו ד  מעניינים אותה, ובתשבע הולכת
אליו מדי-פעם, ויכולה אפילו לשתות אתו כוס יין או כוס תה, ויש
לה, כי היא ביקשה, מפתח לדירתו, למקרה שתרצה לעבוד אצלו במחשב
שלו - שבו יש לה תיקייה משלה.
הא הא. כאילו שאין שלושה מחשבים בביתה, וזה שעל שולחנה בעבודה.
ועכשיו כשאני חושבת על זה, בטח גם נישא יש לה.

גם חברים אחרים מוקפצים פה ושם להציל את בתשבע מבדידות תהומית
כשרע לה, או להקשיב לצרותיה התכופות. וזאת לדעת: בתשבע אשה
בריאה, מבוססת, נשואה ואם לתפארות, אבל יש לה המון המון צרות.
מכיוון שאינני בין השמונהמאות אין לי מושג מהן בדיוק, אך כמובן
שאני מקוה שהן תחלופנה במהרה.

פעם אחת התקשרתי לבתשבע לבקש ממנה טובה.
אנחנו מכירות, איכשהו, קצת מרחוק, אבל הטובה המבוקשת לא דרשה
קירבה. להפך, זה יכול אפילו להחשב כמצווה. סיפרתי לה שבנזוגי
ואני עומדים לשנות את מעמדנו, אמנם נישאר חברים טובים אך כבר
לא נהיה זוג, ושאני מוכרחה להכיר עכשיו-עכשיו מישהו חדש, כדי
להקל את הפרידה, ולכן זה ממש צו השעה. אמרתי לה שאין לי
אפשרויות להכיר דרך העבודה, או דרך חבריי, אשר כבר תווכו בעבר
ביני ובין מי שהיה. אני יכולה רק להכיר גברים באינטרנט, אך זו
מסננת עם חורים גדולים, ואצטרך 900 שיחות ו-90 פגישות, או
יותר, עד שאמצא מישהו שיהיה בעיני "שווה-בדיקה". וגם אז זה
יכול להגמר תוך שעתיים, מחוסר הוכחות לרוחב-לב או רוחב-ידיעה.
וכדי שלא אצטרך להמתין תקופה כה ארוכה עד שאמצא, אשמח אם תשגר
אלי מי ממכריה הפנויים, שבטח ישמח מצדו להכיר אשה חכמה
ומצחיקה, בתזוג לעניין עם ראש מצויין, שיודעת להרגיש ולרגש,
ואוהבת לחבק ולנשק.
בקיצור, ביקשתי מבתשבע שתקצר לי ולעוד אדם בעולם את הליכי
החיפוש, ותפעיל את קשריה הענפים, ותברר ותמצא, ואם תכיר לי -
אכיר לה תודה.
אז היא אמרה שאין לה את מי.