ומכאן, הכל נראה קטן
מביט מלמעלה ומתגעגע
לאן, אין הרבה זמן
יורד למטה להשתשע

שם, היא שוכבת ישנה
מרחף מעלייה לאט
אדם, לידה בשינה עמוקה
איך לא חשבתי שאת

בודדה, ומחפשת אהבה אחריי
עייפה וכואבת מלהתאבל עליי
אמרת פעם: "אתה האחד"
והנה את עכשיו... ולא לבד

תיזהר, מתחיל לנשוב מהר
והסדינים בשקט לוחשים
מהר, מביט בשערה המתבדר
שניהם, את עיניהם פוקחים

עיניים, גדלות ומתרחבות מפחד
כשהמיטה מרחפת ועולה לאט
שיניים, נוקשות מפחדים ביחד
וזה לא משנה לי שאת

בודדה ומחפשת אהבה אחריי
עייפה וכואבת מלהתאבל עליי
כי פעם אמרת: "אתה האחד"
והנה את עכשיו... ולא לבד

הדלת של הארון נטרקת
צעקה מפיה נפלטת
הוא מחבק מרגיש שהיא רועדת
ואז המיטה לרצפה נופלת
הוא מחפש להיאחז ונופל
הוילון ממשיך להשתולל
ועכשיו היא בוכה
ולרוחי רק אז הגיעה הארה

מתכנס, פינה לברוח אליה מחפש
יודע שלא אוכל להישאר
מתרפס, אך את גופך מפספס
מתפוצץ ובאויר הקר מתפזר

בודדה, תמשיכי לחפש אהבה
עייפה, מתאבלת אך לא לבדה
אמרת פעם: "אתה האחד"
אבל אף אחד לא רוצה להיות לבד...

ומכאן, הכל נראה קטן
מביט מלמעלה ומתגעגע