בנאדם מוצא ספר,
קורא,
מחליט לנסות
פועל לפי ההוראות
וזה מה שיוצא מכל הסיפור
הייתי צריך לצלם את הדפים לפני שהתחלתי
עכשיו לך תשחזר את מה שהיה כתוב שם
בתוך כרך מתפורר,
עטוף בעור חיה נכחדת,
בתוך חנות של עתיקות
עומד ומסתכל.
באותיות קידוש כסופות
רשומות על קלף שחור
מול צורות והשבעות
ששרטט כהן שיכור
בשפה כה ישנה
איש אותה עוד לא זוכר
שלוש שנים אותה למדתי
אני אותה כעת דובר
חותם של כוח
מילות עוצמה וזעם
כל הברה היא צליל חורק
כל משפט מכה כרעם
זהו טכס של עוצמה
מי אשר אותו עובר
לא ישוב בחזרה
הוא את עתידו זוכר
שבעה כוחות יזמין מתוהו
שבע סערות עוצמה
פיך פתח ושיר
ואש עולה מתוך הספר:
"הראשונה תנשוב בזעם
כמו הרוח הדרומית
משב בוער וחם
זוהי התכלית
השניה תפער את פיה
תאפיל על העולם
דרקון חסר שיעור
פיו יפער ויבלע כולם
השלישית תפסע בשקט
נמר חברבורות אפל
נשמות הילדים יגנוב
יסיר מעל תבל
רביעית היא חשיכה
את השמש תגרש
רק אימה ואפילה
וליבה בוער באש
חמישית היא בת זאב
ששיניו מלאות חימה,
לא יודע פחד
לא יודע מנוסה
השישית היא הצריח
העולה כנגד אל
ממעמקי פריצות ורפש
על החיה תרכב לעד - זונת בבל
השביעית הינה הרוח
אם היא וראשית סופה
תאוות נקם קרה
מערבולת ירוקה, כחולה, כסופה
והם כולם אני
והן מהות אדם
ששבע נפשות לו
והוא אדון עולם
אך שמיני - חרון האל
הנושב מעל כולם
הוא הבונה וההורס
זורם מעל שמים, יבשה וים
התשיעית היא נשמתך
ואותה אקח כעת
אתה היה שלי לעד
ואני לאלוהיך
כל משאלותיך הכמוסות
תהילה ותפארה
ארת'ה קאמה דהרמה ומוקשה
הא לך כולן - בתמורה לנשמתך."
אותיות זוחלות בינות דפים
כמו נמלים אחוזות תזזית
ואז בוערות ונשרפות
ריק הספר ממילים
ואני עומד בוער
בתוך מעגל מוקף נרות
מחומש ומשושה
כעת שונה, כעת אחר.
ברכותיו של אל עתיק
מרדוך הכל יכול
את נשמתי אומר - לקח
בתמורה - נתן הכל. |
