אני לא מבין מה עשיתי,
לא מבין למה בכיתי.
מרגיש ריקנות וחוסר הבנה,
מנסה לראות ברור- אך עדיין רואה מטושטש, גם כשאני לא נמצא
לבד.
שוכב במיטה, והגשם יורד, לא מבין למה אני לבד,
למה אני שוב צריך לסבול (לבד)?
מחפש את האחת, והיא לא שם.
מתאכזב ומתעצבן, ורק הכעס שאותי מנחם- נשאר.
הבדידות שעוטפת אותי בחום, מנסה לכפר על הכל- אך בחוסר הצלחה.
הבדידות היא דבר נורא! ואם היא לא הייתה, אז אני לא הייתי
מרגיש רע...