|
הנה הוד מעלתו אני רואה אותו
משתרך שם לאיטו והמלכה איתו
הוא יוצא מהארמון לדבר אל ההמון
מכחכח בגרון ונואם בכשרון
וכולם מאמינים למרות ששום דבר אינו נכון
ת'פה פותחים הכל בולעים
תירק להם בפנים תראה איך הם שמחים
לא מרגישים איך הכל מסריח
ממשיכים כרגיל ואף פורשים שטיח
כשהאדון ממשיך עוד להבטיח
אבל יש מי שזוכר הכל כמו דיסק קשיח
ולא מתבייש את האשמה בו להטיח
והנה מגיע גם כבוד השר
מנסה בכל כוחו להראות מיוסר
והקהל יוצא מגדרו כולו מאושר
שוכחים שזה הוא שנוגס להם בבשר
קשרים כולם יודעים להתיר
אבל לא כאלה שהופכים אותך לראש עיר
ולא כאלה שפוטרים אותך מלהסביר
איך הפכת פתאום כל כך עשיר
אז איך אפשר לא להרגיש תחושת פספוס
ממשחק כסאות מוסיקליים ארוך ודי מאוס
בו אף אחד לא פורש גם כשהכסא שלו תפוס
והמוזיקה לא נעצרת
אז שמישהו יגיד כבר 'פוס' ! |
|
יזיזים זה כאילו
ידידים בשביל
זיון, נכון?
אז אם אני וידיד
שלי, עושים אחד
לשני ביד,
יורדים אחד
לשני, מתנשקים,
נוגעים, מתלטפים
אבל בלי קשר
רומנטי אז אנחנו
עדיין רק
ידידים?
(אוי, זה בטח
קצת בוטה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.