עומד במרכז המלבן,
האנשים צועדים סביבי בקצב אחד, אחיד.
גב זקוף, ראש למעלה, רקיעות עקב בקצב קבוע.

הידיים מתחילות ראשונות,יוצרות מעגל באוויר.
עובר על רגל אחת, שומר על שיווי משקל,
וסיבוב במקום.

והם צועדים סביבי בקצב אחד, אחיד.
גב זקוף, ראש למעלה, רקיעות עקב בקצב קבוע.

שוב מעגל באוויר עם הידיים, יורד למצב כריעה,
הברכיים נוגעות בפרקט החזה צמוד אליהם,
ולחי שמאל אל הרצפה.

ידיים נמשכות קדימה,
מן "אללה ווכבר" שכזה,
הרגליים נמתחות לאחור,
ממצב שתיים אני משתובב מהר לשכיבה על הגב.

והם צועדים סביבי בקצב אחד, אחיד.
גב זקוף, ראש למעלה, רקיעות עקב בקצב קבוע.

אני עובר למצב ישיבה לאט לאט, חוליה אחר חוליה,
ידיים נמתחות לצדדים, באותו קצב איטי לעמידה אני עובר,
עומד זקוף, ראש למעלה.

הרקיעות פסקו, הם עומדים מולי בשורה כעת,
אני מרים אט אט את ידי לצדדים,
והם אחרי כמו בחדר מראות,
אני מרים רגל אחת והם אחרי,
זה מצחיק... אני צוחק,
והם אחרי,
מראה מדוייקת ממש.

אני מנסה להפתיע אותם וזורק עצמי על הרצפה, וכמובן, הם אחרי,
שני סיבובים על הרצפה ומיד לעמידה,
נפנוף ידיים כאילו הן כנפיים ודילוג על רגל אחת.
והם אחרי.

האם אני המנהיג או רק ליצן החצר,
משהו שניתן לצחוק לו ולשכוח ממנו רגע אחרי?
האם המראה הזו באמת משקפת אותי?

עומד עם סימני שאלה כאלו על פני
והם... כמוני בדיוק.