תורת המשחקים הנה אחת התורות הנוראיות ביותר שנוצרו בעולם הזה
שממילא הנו חסר הגיון, הבנות, תובנות ותשובות לשאלה הגדולה
מכולן "למה?"
אז אם כך, למה קיימת התורה הזו בכלל?
כשהיינו צעירים יותר כל הריגוש שנוצר סביב המשחקים של המתנה
לטלפון המיוחל של הדייט הנוסף, האם ומתי יגיע, של ההבנה האם
הקשר הזה הולך לכיוון רציני או לא, חשבון הנפש שעשינו עם עצמנו
בנוגע לזמן הנכון לקיום הסקס וכל שאר הבלה בלה בלה שמסביב
לתורת המשחקים היה הכוח המניע אותנו, הכוח היוצר ריגושים
והמביא בסופו של דבר להבנה האם אנחנו מעונינים בקשר או לא, אבל
היום כשחלפנו עברנו את גיל העשרים פלוס, היום כשאנחנו יותר
בוגרים ומפוכחים על חיינו, מכירים את עצמנו, את צרכינו, את
דרישותינו טוב יותר, היום כשהאישיות שלנו מעוצבת ואנו כבר לא
ילדים קטנים שמשחקים ביו-יו ובתופסת, תורת המשחקים לא נותנת
לנו כלום מלבד לגרום לנו לאבד עוד כמה שנים מחיינו, לעלות עוד
כמה קמטים על מצחנו ולגרום לנו לדיאטה קיצונית או לזלילה
מטורפת. לא נותנת לנו כלום מעבר לכך, פשוט כלום.
אז נכון שפעם אלמנט המשחק היה אחד האלמנטים הבסיסיים ביצירת
ריגושים בתחילתו של קשר אך היום, הרשו לי להעיר את עיניכם, הוא
לא אחר מאחד האלמנטים הבסיסיים כדי להבין עד כמה השחקן שבינינו
הוא שרוט, לא מפוכח על חייו ועדיין סובב סביב מעגל העוני של
חוסר הבגרות ושביעות הנפש מחיי הרווקות, אם במודע ואם לא, הוא
שם, או מאידך הוא פשוט לא מעוניין.
אם אתה מוצא את עצמך בקשר ובו בן הזוג נעלם וחוזר, מעורפל, לא
מובן, מבולבל, תוהה, לא עונה לטלפונים ואז משאיר הודעה בנוסח
של "היי מאמי רק עכשיו שמעתי את ההודעה שלך", אותו בן זוג יכול
להתאים לאחת משתי ההגדרות הבאות:
א. מבולבל, לא בטוח בקשר בעצמו או בך, לא החלטי, לא סגור על
עצמו ועליך.
ב. עדיין לא מיצה את חיי הרווקות שלו, עדיין לא בשל לקשר
רציני, עדיין לא שבע ממגוון האפשרויות שהעיר, היישוב או העולם
מציעים לו.
בשני המקרים, וכל אחד מאתנו יכול לקחת לעצמו את זה שהכי מתאים
לו אם משום שזו האמת או אם משום שקל לו יותר להתמודד עם מה
שלקח, בן הזוג שלכם לא מעוניין בכם ותו לו, וטוב שכך, כי למי
שמעוניין בקשר רציני חם ואוהב שיש בו מקום לנתינה ולקבלה,
לזוגיות שפורה ומפרה, לביטחון ולהרגשת שייכות, טוב יותר שאותו
יצור, שסובב על ציר דק של חוסר יציבות העשוי לקרוס בדיוק
כשהרגש שלנו יעלה ויפרח, יצא מחיינו, ואם כך יפה שעה אחת קודם
שנבין ונדע מהן כוונותיו של בן הזוג שלנו והעולם שבתוכו הוא
חי, וכל עוד זו ההתחלה וזו צורתה עדיף שנחצין את האמת ואז נמנע
מעצמנו כאב מיותר.
מי שרוצה אותנו ומעוניין בנו יהיה שם בשבילנו, לצדנו ואתנו,
ומי שחי לו באיזו הפקה שכותרתה היא בלבול וחוסר ידיעה, שימשיך
בעולמו, שיתגלגל לו בין מאווי הנפש שלו, ירצה ויספק את
תשוקותיו ורק כאשר ימצא את כל אלו יוכל לשוב ולהיכנס אל
עולמנו, אם בכלל נהיה פנויים וזמינים עבורו.
ולאלו שבינינו שתורת המשחקים עבורם היא האסטרטגיה לכבוש את הצד
השני אני זועקת אליכם "התבגרו, התבגרו, התבגרו".
אם בן הזוג שלכם מעוניין בכם ורוצה את קרבתכם, אם הייתה ביניכם
כימיה במהלך הדייטים בהם הייתם, אם הרגשתם רצויים והקסם שלכם
עשה את שלו אצל הצד השני, אל תשחקו, אל תבלבלו ותתבלבלו. כל
אשר תשיגו בדרך זו יהיה לא אחר מריחוק, עוינות וחוסר בטחון,
ורוב הסיכויים שבסופו של דבר תאבדו את בן הזוג שלכם והתוצאה
הזו תהיה ההפך הגמור ממה שבאמת רציתם להשיג.
היום, כשאנו לא ילדים כי אם אנשים בוגרים ומפוכחים המכירים את
עצמנו, את האני האמיתי שלנו, בני אדם ששבעו כבר מבלבול ומחוסר
יציבות בחיים ובמערכות יחסים, שפגעו ונפגעו, שאכזבו ואוכזבו,
שהתבלבלו ובולבלו, כל אשר אנו רוצים כשאנו מרגישים שיש בקשר
הזה ממש הוא יציבות, הוא להיות אנו עצמנו ולא איזו נגזרת של
השלכות העבר או תאטרון רחוב עלוב המחפש את הבמה שתסביר לו
פנים.
יצירת ריגושים והדרך לכבוש את הבן זוג יכולה להתקיים ולהביא
לפירות טובים יותר בדרכים אחרות ומתוך בטחון בקיומו של רצון
לזוגיות.
אז אל תשחקו!