להבות עולות עדי שחקים
להבות כתומות ולא מאש
ייקום עוטה אדרת, גם שדות מוריקים
נושמים את הבל פי המתרחש.
ובן אנוש יחיד, נותר בגפו
עיקש, נחוש אל מול כל פורענות
זיעתו ניגרת, חמתו באפו
בחיקו יישא תדיר נאמנות.
אחד בפה ואחד בלב
אך, הכתום שלו חבק את פנימיותו
בחרבו הכתומה יצלח תגרת כל אוייב
כפות רגליו כמו נטועות באדמתו.
הוא איננו עוזב, לעולם אינו נכנע
יחדיו חברו השכל גם הרגש
וכשממשלת זדון תעקור, מן הנמנע
סרט כתום יזרח לו כשמש. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.