אז עכשיו את חיילת,
עם כומתה וסרט,
ומדים, מדים.
החבר החדש שלך,
מסופר ומגולח,
קצין, קצין.

אני לא לוקח ללב,
רק לפעמים חושב,
על ימים, ימים.
בהם הלכנו יד ביד,
ישבנו בחדר לבד,
צמודים, צמודים.

איך התחושה להצדיע לכבוד המדינה,
להפוך למספר, לקום מוקדם ולהספיק למסדר.

מספרים שהשתגעתי,
התקפלתי וברחתי,
למקום משלי, משלי.
אבל מי כמוך יודע,
שאני לא משתגע,
זה רק זמני, זמני.

איך התחושה להצדיע לכבוד המדינה,
להפוך למספר, לקום מוקדם ולהספיק למסדר.
מה את רואה בחלומות כשאת ישנה,
אותי בתמונה או קצין בלי רובה בקריה.