את מוכנה בבקשה לא לקרוא אותי?
בבקשה תצאי מהחלון הזה, או אם את קוראת אותי מדף, אנא קפלי
אותו ותשכחי ממני, או קיי? כן כן! אני מדבר אלייך, הקוראת!

טוב אני מניח שאם הגעת עד כאן כבר תמשיכי לקרוא נכון?
חבל, די פדיחות ככה, שכולם קוראים אותך...
תחשבי על זה, עשרות קוראים כמוך, מסתכלים עלי ברגע זה, בטח עם
חיוך על הפנים, סביר להניח שהם נשענים אחורה עם איזו סיגריה או
כוס קפה.

כולם מנתחים אותי, מחפשים דברים קטנים לקטול אותי עליהם...
וכל זה למה? בגלל איזה נער מאנייק שהיה משועמם איזה לילה
והחליט לכתוב, רק חבל שלא היה לו נושא נורמלי...

את בכל זאת לא יוצאת? זה מתחיל להיות מעצבן!
את בטח רוצה קצת פרטים עלי נכון? ישראלים אוהבים פרטים, חייבים
לדעת הכל אלה! טוב אז הנה קרציות!:
נולדתי בשני באוגוסט ב2002, בשעת לילה מוקדמת, בסביבות 12, אבל
זה לא רלוונטי... ומאז אנשים מסתכלים עלי בחיוך, מגחכים קצת
במקרה הטוב, ועוברים לסיפור נורמלי...

טוב, נמאס לי כבר ממך, קוראת חטטנית שכמותך!
עכשיו, כשנגמרתי, תצאי?


ועכשיו?


יופי, באמת הגיע הזמן...