[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מיכל אלמוג
/
שברי נשמתי

אני לא יודעת למה אבל אני חושבת כל פעם מחדש איך להגיע אליך -
לקפוץ, לרוץ, לפחד, להשמין, להרזות, לשנוא, לאהוב - זה פשוט כל
כך קשה....
תמיד אתה רומז לי שאני קטנה מדי בשבילך אבל אני לא, אני כל כך
מבוגרת, גרמת לי לעבור כל כך הרבה כאב אבל עדיין אני אחפש אותך
ואני אמצא אותך, בכל מקום שבו תהיה אני אהיה - אני לא רציתי
להיות איתך אבל אתה, אתה זה שרדפת אחריי כל כך הרבה זמן, אתה,
אתה זה שהראת לי שאתה יותר טוב מאחרים, ואני, אני האמנתי לך,
הלכתי אחריך, ועכשו, אתה עוזב אותי כשאני באמת צריכה אותך,
כשאני רוצה ללכת איתך עד הסוף.
לא אכפת לך שלי לא משנה שאימא שלי תכאב אותי ושהאחים שלי יחשבו
שנטשתי אותם - אף אחד מהם לא אוהב אותך, הם שונאים אותך. הם
אומרים שאתה לא בשבילי גם כשניסיתי להסביר להם שאתה האחד
והיחיד שלי ולא יהיה אף אחד אחר.
הם לא מבינים שנשברתי ואתה אספת את החלקיקים שלי ולקחת אותי
איתך, לקחת את הנשמה החצוייה שלי, הגוססת - בגללך.
אומרים לי שאני צריכה לשנוא אותך כמוהם, הרי אתה זה שהרסת לי
את הבית הנורמלי היחיד שהכרתי, הרסת את היקר לי מכל, והם
צודקים, אני שונאת אותך אבל אתה תקוותי היחידה, אתה היחיד
שיכול לתקן את המעוות - לשלוח אותי למציאות אחרת, לבנות לי בית
במקום אחר, עם עצים וגבעות, אבל לא, אתה לא רוצה אותי עכשיו,
"את לא בשבילי" אתה אומר לי, "זה פשוט לא הזמן שלך" - אז אם זה
לא הזמן שלי למה באת אליי בכלל? למה התעקשת להיצמד אליי? למה
אמרת לי כל כך הרבה פעמים ששום דבר לא יעזור לי והכל ישאר כמו
שהוא ורק אתה יכול? למה כשכתבתי את מכתבי ההתאבדות שלי אתה
אמרת לי שזה הצעד הנכון ואתה תהיה איתי לאורך כל הדרך?

אני לא מבינה אותך, אבל כבר אין דרך חזרה, לקחת אותי אל כל
תשעת השלבים למטה, תשעת מדורי הגיהנום, תשלים רק את השלב
האחרון, הגורלי - תשלים את המוות שלי שנמצא כל כך קרוב. לפעמים
אני לא מבינה אותך, אתה רק רצית שיהיה לי רע אז למה אתה לא
רוצה במותי? אולי אחריי המוות יהיה יותר טוב?
תקשיב טוב מוות יקר שלי, אני אעשה את זה, אם תרצה או אם לא
תרצה, אני אקפוץ, ארוץ, אפחד, אשמין, ארזה, אשנא, אוהב, ואני
אכתוב לך, ממש לפני זה, מכתב ארוך ומפרט למה עשיתי את זה.



מונולוג המתייחס לשירים "הוא" ו"סתם ילדה" שכתבתי...
"הוא" - השיר הראשון שלי ואחד האהובים שלי... שני השירים
קשורים אלי מאוד.
המונולוג נכתב בהשראת המונולוג "11-05-05" שנכתב בידי ורוניקה
נסאר (מומלץ) למרות שהמסר שבמונולוג של ורוניקה לא מתקשר בכלל
למה שרציתי להגיד במונולוג שלי, הדרך בה כתבתי את המונולוג היא
בהשראת המונולוג של ורוניקה...
בכל מקרה - תיהנו...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם הדג נחש
אז הסמור אנקה?






אביה האיום.


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/10/05 12:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיכל אלמוג

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה