[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








איך בכל כך מעט זמן אפשר לנצור כל כך הרבה זכרונות?
ואיך בזמן כה קצר אפשר להתאהב כך?
בעוצמה, בתלות, בכנות וטוהר שכאלה?!
ככה, בלי אינטרס, אהבה נקייה ומוחלטת?
ואיך יכולתי להיות שוב תמימה כל כך?
לחיות בוונדרלנד שוב?!
להיות שוב עיוורת למול המציאות?
לתת לעצמי להתאהב, להתחייב, להיות שלך,
במהירות כזו?

אהבנו, אני יודעת שאהבנו.
אהבנו לאט, אהבנו מהר,
בנשימות לא קצובות ואנחות עונג של כאב..
אהבנו חזק ואהבנו בטוח
ושבענו זה את גופה של זו
שוב ושוב ועוד פעם אחת אחרונה
והיה לנו טוב.

והיינו שניים והפכנו אחד.
והיינו אחד שמתפורר פתאום
והופך לשניים.
ופתאום אנחנו שני זרים.

וגופך הרך הפך מנוכר ונרתע..
פתאום כל גיד ושריר בחזך
הפך זר לי.
פתאום כל שיפול משיפולי בטני
הפך לכלא שלך.

פתאום הריח שלך
שעטף אותי ברכות פעמים רבות
הפך לריח האכזבה.
פתאום הנשיקה שלי על שפתיך
הפכה למכאיבה.

אהבנו
ולא עוד..



מוקדש למי שגנב לי את הלב ומסרב בתוקף להחזיר לי אותו







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
Strangers have
the best candy


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/10/05 18:22
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליהיא ביאנקה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה