[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








משהו שם חסר לי...
אולי זה משהו אצלי,
זה הניצוץ שנעלם לכמה שניות
זה זמן.

זמן יקר מחזיר לי שם
את מטעמי הלב
אולי זאת סתם פרנויה
לאבד,
את היקר מכל.

כי גם אם יש אדם
שמפחד מאין,
גם לו יגיע יום
בו ירא ויצנח ארצה.

כי ביום הזה,
כל הטוב מתפוגג
והפחד היחיד הוא לאבד
את כל הטוב שרק קיים,
את כל האושר,
את כל האור שבחייו,
את כל האור שבחיי,

את אהבתי אליך
אהבת חיי,
בבת עיניי,
נשמת אפי,

הסיבה לעודי בחיים

ליבי.


ביום אחד בו פחדתי....
פחדתי לאבד מה שידעתי שלעולם לא אאבד,
את אהבתי אליך.
אולי ברגע בו האמוציונליות הפכה לרציונאליות,
או אולי בסתם שקיעה אדומה-בוכייה.

מה שבטוח - זה שהשמש שלי חזרה להאיר בתוכי
והאש... עודנה בוערת ולעד תבער...

29.7.2005







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
למה האחרונים
תמיד בסוף ?


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/8/05 3:21
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יעל ביבל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה