אני יודעת שהמילים נמצאות שם.
אני פשוט לא בטוחה מה הן, לא יודעת איך להוציא אותן ולסדר הכל
בסדר הגיוני.
אז אני מעדיפה לשבת לידך ולשתוק.
קיץ עכשיו. אבל זה לא משנה כי בצבא לא באמת מרגישים את זה.
בעצם כן מרגישים, קצת לפחות, החום נוראי יותר כשלובשים מדים.
הכל נראה אחרת ונשאר אותו דבר.
סתם עוד קיץ. רק שהפעם לא לומדים לבגרויות.
שלוש שנים הן הרבה זמן להשתנות.
כשאני אומרת שבכלל לא השתנית, אני מתכוונת שאני לא השתניתי.
שהדרך שבה אני רואה אותך, לא השתנתה.
אי אפשר להגיד את אותו הדבר לגביך.
נדמה שכל שבוע אתה רואה אותי אחרת.
נדמה לי שכל שבוע אני מנסה להיות אחרת.
אבל אני באותו המקום.
ואולי זה באמת סתם "נדמה" לי.
ואולי אני באמת מנתחת יותר מדי
אולי הגיע הזמן פשוט לתת לדברים לזרום..
אבל אני באותו המקום.
כנראה שטוב פה, אחרי הכל.
נכתב בהשראתך. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.