יום אחד חם בשלהי חודש אב
לא נשבה בו שום רוח קלה
כשתל אביב וחיפה נמקו בשרב
התפוצץ לו מטען חבלה

בלי תרועת חצוצרות של עוצמת פרשים
או שמחת נצחון מפוברקת
לא תוך הפגנת איזה אומץ מרשים
אלא סתם הסתברות מכוערת

שלושה הם היו בג'יפ ממוגן
שעלתה בגורלו זו הזכות
סמלים ראשונים ניר, ליאור ומתן
על גבולות המולדת למות

בחדשות הם זכו לדקת תהילה
כשהקריא הקריין את השמות
אז כולם חשו חוסר נעימות די קלה
חוץ משלוש משפחות

פזמון:
הניפו הדגל, הכו בתופים
הריעו לעם ללא פחד
הנה מה טוב הוא, מה טוב ונעים
קבר אחים גם יחד

אומר הגנרל: "כל חלל מסמל
את רוח העם שלא זזה"
בן יפה נולד על כתף הכרמל
ונהרג בחממות של עזה

אחר כך התחיל עוד ויכוח רגיל
על שטחים ואם כך או אחרת
ועוד התבטאות של אויל או כסיל
שנאמר "הציונות משחררת"

פז'

וכך הסתיים עוד סיפור של פיצוץ,
בקולה של ענות חלושה
ותשוב המכורה לתדמית השיפוץ
הרי בעצם שום דבר לא קרה

וכל שנותר לעומדים אל החיץ
הוא ארון,מצבה ולא עוד
זה היה סיפור רגיל של קיץ
לשירת התקווה הקהל מתבקש לעמוד

פז'

הערה: השמות בשיר הם בדויים לחלוטין והשתמשתי בהם רק עקב
שכיחותם. אם פגעתי במשפחה שכולה אני מצטער מכל הלב, לא זו
הייתה כוונת המשורר. ובאשר לכל שאר האנשים,ממש לא אכפת לי אם
פגעתי או לא.