הרוח כבר לא דוחפת אותה לנדוד בין הגלים
והיא כבר לא בורחת וממציאה לעצמה חיים
נרגעת קצת, ואת יכולה לנוח
שוכבת על הדשא ומקשיבה לרוח
היום עשיתי סדר מאז הבלגן
הרגע הזה הגיע, ולא הייתי מוכן
מצאתי את הציור שלך עם כל האנשים
חיפשתי את פנייך בין כל הליטושים
פזמון:
כי מנת הרוע כבר עברה עליי
והמצב הזה אבוד
יחסתי לך רק עונה בחיי
ושם, אני לכוד
המציאות הזאת נושכת בכל פקיחת עיינים
משכרת את הזיכרון ומטביעה אותו ביין
ונמאס לי ממלחמת הקיום היומיומית
כמו עזיבתך הידועה והפתאומית
פזמון:
כי מנת הרוע כבר עברה עליי
והמצב הזה אבוד
יחסתי לך רק עונה בחיי
ושם, אני לכוד
עולה על המסלול, שלנו לפני הגשר
וחשבתי על המצב ועל הסיכוי לקשר
ישבתי שם שעות עד שהשמש כבתה
ומה שאני רוצה, זה רק לחזור הביתה.
|
