[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מעיין צ'רט
/
מעללי אבא לתפארת 1

בהיותי ילדון קטן שלא מבין שום כלום, פתחתי את הארון של אבא
שלי!
ראיתי שם קלטת וידאו, ובתור ילד סקרן לא קטן, לקחתי את הקלטת
אל מכשיר הוידאו, על העטיפה הייתה לה בחורה כזאתי, "דיי מוזרה"
חשבתי, "למה יש לה שוט?" "והיא מורחת שעווה על הגוף שלה?" "זה
דיי דבילי לא?".
בכל מקרה, הלכתי לסלון, הייתי בערך בן... הממ מה זה משנה..
קטן, ונו אתם יודעים, אני לבד בבית, עם הקלטת הראשונה של פורנו
ממזרי, ולא מצונזר, כמו שמדי פעם אמא שלי הייתה אומרת לי
בסלון, שראינו סרט של גדולים, והייתה סצינת אהבה, "מעיין! לא
לראות," ולפני שהייתי מספיק לענות הייתי מקבל את השמיכה שהייתי
מתכסה בה על הראש בקטע הזה. והנה אני, מול קלטת שאין לי מושג
מה זה עדיין וזה לא היה מצונזר. על הקלטת היה כתוב "תחרות
הדפיקות", גיחכתי לעצמי במן חיוך איזה שם מטופש, הכנסתי את
הקלטת אל הוידאו ומיד לחצתי על הפעלה, ופתאום ראיתי בחור דיי
מבוגר, הייתי אומר סביבות השלושים ושמונה אם לא יותר, ובכן
אותו בחור נסע באוטו טרנטה במעלה הר תלול.... והופ...התהפך,
"אוי ואבוי", מסכן, אבל אני הייתי כבר רגיל לדברים האלה, אתם
מבינים, הכל בזכות אבא שלי. כשהייתי קטן, כשאתם הייתם מדקלמים
לכם את סינדרלה שהציגה בקולנוע, אני הייתי מדקלם את שליחות
קטלנית, אוהב את מגרש השדים, ועוד כל מיני סרטים מבחילים,
ושאני בתור ילד הייתי רואה בגלל שאבא שלי היה רואה, ובמקום
להשגיח עלי, היה מתחשק לו לראות סרט, אבל אני איתו..אך זה לא
עצר בעדו. אני לא אשכח את התקופה הארוכה שהייתי מתעורר בלילות,
ספק ישן, ספק ער, הייתי רואה כל מיני דברים שהיו "מתלבשים" על
גבי המציאות, מפלצות, רציחות, כל הבית משתנה לטירה, והייתי קם
בוכה, ואמא שלי מסכנה כבר לא ידעה מה לעשות, ואני כל הזמן
הייתי צריך להפריע לה לישון, כמעט בכל לילה. בתקופה הזאתי, כבר
ההורים שלי היו גרושים, ואבא שלי? אלוהים ידע רק איפה הוא, הוא
נעלם איפה שהוא תחת שם בדוי בחו"ל והיה מסתבך לו בכל אשר קפץ
לו לידיים. לא ראיתי אותו תשע שנים מאז.

בכל מקרה, נחזור ל"תחרות הדפיקות", אז אותו בחור בן שלושים
ושמונה אם לא יותר, נפל לו לתהום, כשמכוניתו מתהפכת לה איי שם
במדרון ההר, התעלף...מסך שחור...ופתאום במן טישטוש שכזה התמונה
מתחילה לחזור, כאילו מהעניים של אותו בחור, הוא רואה שהוא נמצא
בחדר על מיטה, מימינו מראה, מאחוריו חלון, מסתכל במראה והוא
שכוב לו על מצע של סדיני משי, וראשו חבוש, פתאום נכנסות להן
שלוש בנות, במן פתאומיות שכזאתי, ואומרות לו משהו בשפה לא
מוכרת, והוא מחזיר חיוך זדוני שכזה, ולפני שהצלחתי להבין מה
קורה, כבר לא היו לו מכנסיים, ועכשיו גם כבר לא תחתונים,
ושלושת הבנות התחלו ללקק לו את המה שמו שלו. בתור ילד קטן
פצפון שלא מבין, הייתי דיי מופתע, "איזה יופי !" חשבתי לעצמי,
אני אהיה הראשון בכיתה עם קטע שכזה, ואני אוכל להשוויץ לחברים
שלי, "יחשבו שאני דיי גזעי אם אני אביא לידיהם את הקלטת
העסיסית הזאתי. עד שקרה משהו מוזר, בזמן שהבלונדינית משפשפת לו
את הבולבול, יצא לו משהו מבחיל, ופה כבר זה היה השיא, "למען כל
מה שנברא טוב בעולם הזה, מה זה הגועל נפש הזה שיוצא לו שם !?"
לא ידעתי כל כך מה להגיב, אבל מהר החזרתי את זה למגירה של אבא
שלי, כשאני מסנן לעצמי שאני ממש לא רוצה להתקל בקלטת הזאתי
שוב. אמרתי לעצמי "חבל שאבא לא פה, הוא היה מסביר לי למה יש לו
כזה גועל במגירות."
כעבור תשע שנים.

אני ואבא שלי נפגשנו, הוא "השתקם", כך הוא מספר, הוא כבר לא
עובד על אנשים, והוא אחלה בן אדם, לכאורה דבריו נראו כאמת דיי
מרגשת, בתור נער מתבגר אפשר להתמודד עם זה, אפילו תקרית הפורנו
ההיא כבר מזמן נשכחה ממני, הלכתי לתל-אביב איפה שהוא מתגורר
כרגע, באכסניה כזאתי ישנה, מקום דיי מעופש, מקום בית משוגעים
שיכול בהחלט לשמש לסדרה קומית גרועה בערוץ 3, כל אחד היה יותר
דפוק מהשני, אבל לא היה לי אכפת כל כך, "אני צריך ללכת
לסידורים" כך הוא זרק לי לפני שהשאיר אותי עם איזו אחת דפוקה
לאללה, שניסתה להתחיל איתי, אבל לא העזתי, בסך הכל היא נראתה
דיי נחמדה, אבל הפנים שלה... כבר מראש אני מכיר ויודע לזהות
נרקומנים, והיא כל הזמן מסננת לי רמזים דיי בולטים שהיא רוצה
איתי משהו, אבל לא העזתי כששמעתי איך היא הגיעה לשם. מסתבר היא
הייתה פעם מהקבצנים האלו ברחוב, ואיגוד מסויים לקח אותה ושם
אותה באכסניה, שכבר נוהלה על ידי אבא שלי, לא הייתי מופתע, הוא
תמיד ידע להיות תחמן. כששאלתי אותו "למה היא פה?" הוא אמר לי
שהיא ניסתה לדקור את חבר שלה בגלל שהוא רצה להפרד ממנה, והיא
דיי נפגעה מזה, אז דוקרים מישהו?!, נו טוב התרגלתי אחרי כמה
ביקורים למקום הזה. אז כאשר נשארתי לבד בחדרו של אבי המשוקם,
החלטתי לראות קצת טלויזיה, הדלקתי, ומסביב היו לו המון המון
קלטות, לרוב פורנו, ואז הייתי נזכר כמה מטורף על פורנו הוא
היה, אבל זה בסדר זה טבעי, ממשיך לחטט לי בתור נער סקרן,
ופתאום ראיתי מצלמה, אמרתי לעצמי "איזה כיף לו, יש לו מצלמה,
גם אני הייתי רוצה אחת" פתחתי אותה לראות אם יש שם קלטת, אך
היא לא הייתה שם, המשכתי לחפש במגרות, ואז ראיתי את הקלטות
האלו ששמים בתוכן את הקלטות של המצלמות, והידד! הייתה בה את
הקלטת, רציתי לנסות לצלם משהו, אבל לא הייתה סוללה בתוך הקלטת
הזאתי, והקלטת הקטנה של המצלמה לא יכולה לצאת, מבלי שתהיה
סוללה בתוך הבית שלה, אז חיפשתי וחיפשתי עצמים שיכולים להכיל
בתוכן סוללות אצבע רגילות, ומצאתי מצלמת סטילס, חיש מהר פירקתי
את הבטריה מהמצלמה הקטנה, והישר אל הקלטת, ריר הסקרנות דלף
ממני כמו שקית שאיבת השומן של מרלין ברנדו, (אוי זה תיאור
מגעיל, אבל זה ישאר פה בכל זאת, מישהו עוד יכול לחשוב שזה
משעשע.)

הוצאתי את הקלטת הכנסתי למצלמה, ושניה לפני שלחצתי על הקלטה,
חשבתי לעצמי - "מעניין מה יש על אותה קלטת קטנה?" שוב פעם
חזרתי על התהליך רק בהיפוך, החזרתי אותה אל הבית הגדול של
הקלטת, והכנסתי לוידאו, התיישבתי דיי נינוח, לחצתי על הפעלה,
ומולי "הפתעה גדול" כמו שאבא שלי היה אומר במבטא העברי המעוות
שלו...בקיצור.....אוי ואבוי! אבא שלי ממזר לא קטן מסתבר... הוא
"פורנואיסט"!! מה זאת אומרת ? ובכן הוא מהאנשים, שיוצרים
פורנו! ולא ידעתי את זה, הוא משדל בחורות אומללות, חסרות כסף
לעשות דברים שאני מעדיף דיי לא להזכיר או להזכר תודה רבה.
הדברים שהוא גרם להן לעשות, עם הלשון החלקלקה שלו, זה היה
נוראי, אבל לא יכולתי להפסיק לצפות בזה... אחרי שאני דיי בוגר
עם נסיון, זה פשוט דחה אותי, זה היה פשוט מחליא לראות את האבא
שלך הזה, שנראה כזה נחמד מבחוץ, בתוך סרט פורנו ביתי !!
על האכסניה אפשר לדבר בסיפור אחר, שם קרו לי דברים, לא פחות
מעוותים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הקטע בכביש מספר
4
שעובר בין
בנימינה לנתניה
יקרא מעתה כביש
בנימינה נתניה.
על שם ביבי.

יעקב פופק


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/9/01 12:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מעיין צ'רט

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה