שעת לילה מאוחרת,
מהחלון, הכל נראה אחרת,
והדמעות זולגות מהעיניים,
תמיד נהגנו לבלות בשניים,
מה אתה עושה בינתיים?

במאגר המחשבות כבר אין שלום,
והנה נוסף לו עוד חלום,
אצלי תמיד אתה בלב,
כל חלק מגופי זועק, אני אוהב,
ומיום ליום, זה יותר כואב.

כוכבים מביטים עליי מהשמיים,
והדמעות לא מפסיקות לזרום בינתיים,
הכוכבים מחייכים, חושפים שיניים,
וכמו כלום, כבו אורותיהם מהעיניים.

חיילי המשמר מצווים על הלב,
לך תאמר, תצעק שאתה אוהב,
אך הלב לוחש לא, אני מסרב,
והוא נזכר ברגעים, לרגע חושב,
ומשפיל עיניים, רק הוא ידע כאב.

כל שרציתי, את האהבה לחוות,
עוד ישנן התקוות, והן רבות,
וניפוצן, כמו סכינים חדות,
ואני ממשיכה להאמין לקוות,
שאת אהבה, איש לא יוכל לכבות.

וכוכבים מביטים עליי מהשמיים,
והדמעות הפסיקו לזרום בינתיים,
הם שואלים, מטים אוזניים,
וכמו באהבה...
נצץ הברק בעיניים.