כשחתכת לי את הורידים
וציווית עלי ללכת
הרגשתי אבוד ומבולבל
ללא התמיכה שלך
איך אצליח לעמוד?
שלא לדבר על ללכת...
התרסקתי לריצפה
והדמעות לא פסקו
רק ביקשתי לי אותך
את התמיכה שלך שוב
כי לא היה בי כוח לנשום.
ונכון שבהתחלה דיממתי
אחרי הכל הייתי קשור אלייך
וכל חוט שנפרם לו במקום החיתוך
פרם את מהלך חיי
אך הורידים שנגזרו באכזריות
לא ידממו עוד.
צריבת הכאב שבפרידה
צרבה את מקום החיתוך
והדם פסק מלזרום.
עכשיו אני כבר עומד לבד
ומתחיל אפילו לצעוד
ולאט לאט מבין
שעשית לי טובה גדולה
איתך הייתי בובה על חוט
בלעדייך אני בן אדם.