אתם לא צריכים להרגיש חובה לבוא.
כשאני אמות, אני לא אצטרך הלוויה של אלפי אנשים. אני ארצה
לוויה שבה יהיו רק אנשים שבאמת ירצו להיות שם.

אתם לא צריכים להרגיש חובה לדבר.
כשאני אמות, יהיה נחמד שרק מי שאני באמת אוהבת יספיד אותי בקול
רם או בלב. אני אשמע את זה, אל תדאגו.

אתם לא צריכים להרגיש חובה להלל.
כשאני אמות, אשמח אם תזכירו את המגרעות שלי. תדברו על הקול
הנוראי שלי, על הדמעות ועל הכעסים שלי...

אתם לא צריכים להרגיש חובה להתנצל.
כשאני אמות, אל תרגישו רע על כך שאכזבתם אותי או פגעתם בי. אלו
הם הדברים שעיצבו, חזקו ולימדו אותי. רק בקשה אחת קטנה,
בשבילי, אל תפגעו ותאכזבו ככה אף אחד יותר.

אתם לא צריכים להרגיש חובה לבכות.
כשאני אמות, ירגש אותי לראות חיוכים של זכרונות יפים, נעימים
ומצחיקים איתי על פניכם. ואם תבכו, אל תבכו לאורך זמן, כדי שזה
לא ידכא אותי שם למעלה.

אתם לא צריכים להרגיש חובה לבוא, לדבר, להלל, להתנצל או לבכות
כשאני אמות...

                          רק תיזכרו בי מידי פעם.


 מוקדש לתם ז"ל.