תומר רחמני / סתיו באפור |
רואה את הנוף במרחב
עורב קורא בדמדומים
ואותך החיים מכשילים.
חייה ליופי של עולם
יופי לא מובן, אטום והזוי
חייבים לחיות, כמו במרוץ הטירוף
שנה תחלוף אולי שנתיים,
והסתיו תמיד יחזור, אליך.
אחות קטנה אל תפחדי
תחפשי את המנגינה
שתציל את נשמתך
ואת האהבה, שתציל את שפיותך.
חושבת שחור, בעולם האפור
חייך לסבל שיקיץ עם הלילה
חושבת חד יישר לוורידים
מפחדת מהמכה, ושתתפוגג השתיקה...
23.5.05
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|