בכל מוות יש עדינות,
יש עדינות של שמיים שאוספים אותך אליהם
השמיים מפילים אותך למקום טוב יותר
אל המציאות האמיתית שבחיים
אל הדבר הבטוח ביותר בחייך...


בכל מוות יש עדינות,
יש את ליטוף הגלים שסוחף אותך אל עומק יופי השקיעה,
הים מחבק אותך חזק חזק,
ונשמה יוצאת אט אט ביופי הנסתר של מצולות חייך,
והמים, המים ממלאים אותך בעדינות אל סוף הדמיון של נשימתך
האחרונה...


בכל מוות יש עדינות,
יש את השקט המרחף באפלה בעדינות מסתורית,
ואז המכה והנפילה הענוגה,
והרצפה הרכה שבוכה דמעות דם בראותך...


בכל מוות יש עדינות,
הדמעה שזולגת לאט על הלחי הרטובה,
והכאב העדין אף פעם לא מרפה עם רדת החשכה,
העדינות שבמוות נדירה אך יפה,
ואם נצפה למותנו בעדינות, העדינות תהרוג אותנו בסוף...


6.7.05