[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








בס"ד 15.09.05 חמישי

אמא, אני במקומך הייתי נותנת 2 פליקים ובזה היה נגמר העניין.
אני זוכרת איך הייתי דופקת על הקיר. את היית משכיבה אותי,
ורוצה לאכול או להתארגן לשינה.
ואני הייתי דופקת על הקיר. עד שהגעת וצעקת עליי. איזה נודניקית
הייתי. רציתי תשומת לב פשוט. ואת אף פעם לא הענשת, ולא הרבצת.
רק פעם אחת אני זוכרת, כיסית אותי בשמיכת הפוך והרבצת לי דרך
השמיכה.
זה לא כאב לי, אבל זה היה מפחיד.
אבל את האמת, לומר לך, זה היה מגיע לי.
איזה נודניקית הייתי. רציתי תשומת לב עכשיו. ואם לא הייתי
מקבלת מה שהייתי רוצה, הייתי בוכה וצועקת, ומרביצה כזה באוויר,
ואומרת "לא רוצה, עכשיו... לא רוצה, עכשיו..."
ואת תמיד היית סבלנית אף פעם לא נתת לי עונש. איך יכולת? וזה
תמיד היה ככה. ואחרי שנרגעתי איזה רגשות אשמה היו לי. כל כך
הצטערתי. כי מה בסך הכל רצית? קצת את המנוחה שלך, לאכול,
לישון. ואני? לא, אני רוצה ועכשיו.
חברות שלי, האמהות שלהן, לא הרשו להן ללכת לחברות, לא לשחק, לא
לראות טלוויזיה, לא לרדת, כל מיני עונשים כאלה שנותנים לילדים.
ואת? אף פעם. להיפך, היית אומרת: לא מספיק את עצובה בגלל שאת
לא מקבלת מה שאת רוצה, אז אתן לך עוד עונש על זה?
לכי עם החברות תתרענני, ותחזרי שקטה..." כך היית אומרת, ולי לא
היה נעים. איזה ייסורי מצפון היו לי... את כזו טובה, בחיי. לא
מגיע לך שאני אתחצף אלייך.
את תמיד רכה ונעימה, תמיד כשאני רוצה חיבוק את מסכימה. אמהות
אחרות? לא עכשיו, מה את רוצה ממני, ולא נותנות תשומת לב לבת
שלהן...
אצלך אין דבר כזה. ואני כל כך אוהבת אותך בגלל זה. טוב, את אמא
שלי, בטח שאני אוהבת אותך כי את אמא שלי, אבל אני עוד יותר
אוהבת אותך כי תמיד את רוצה את טובתי, גם אם אני לא מקבלת מייד
מה
שאני רוצה, תמיד אני יודעת שאת לטובתי.
אם את יכולה את קונה לי, ואם לא אז את אומרת שאת לא יכולה. אבל
את מסבירה, את אף פעם לא אומרת סתם, "לא".
אמא אני כל כך אוהבת אותך...

נו, אז זו לא מתנה ילדה כזו?
נכון שזה היה בדיוק כך. אבל עצם העובדה שהיא ערה לכל התהליך
ומודעת לו, זו לא מתנה? אני מסתכלת עליה, וליבי נמס ושום
התמודדות קשה, לא קשה מדי, לאור האהבה השופעת, המודעות השופעת
שלה, הנכונות הרצון הטוב שלה. ההשקעה וההשתדלות בבית הספר, טוב
הלב והנדיבות, האהבה שלה לחיות הולכות על ארבע...

זו, ילדת אהבה זו.
היא באה מאהבה.
בלי חשבונות כספיים,
בלי דרישות מיותרות.
היא באה מאהבה,
מאהבה באה היא ...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תגידו, כשכתוב
על שקית של אוכל
לכלבים "טעם
משופר", איך הם
יודעים שהם באמת
שיפרו את הטעם?



צרצר.


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/9/05 13:20
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פנינה בר-יוסף

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה