לא רוצה לזכור.
לזכור את השטף של הימים האלו שעוברים עלי כמו מכבש.
חזי לוחץ, לבי מתרוצץ, נמעך ומתקמט.
מסרב להתיישר, שכבות שכבות של בית במערבל.
רק זועק ומקלל. רגל פותחת, לב נועל.
ביקשת אותי לכתוב. רצית שאומר את המילים המלוכלכות ואתן להן פן
טהור מסוקס.
קיווית שאבטא ביומני תשוקתי הבוערת נשיותי הפורצת הנפרצת
הפרוצה.
ביקשת אותי שאגרה שאעורר שאספר אותי מתערטלת משתוקקת מתחננת
אותך.
מתלטפת בגופך, מתנועעת בקצבך, מתערבבת בזיעתך, רוצה, רוצה,
רוצה.
אך גופי המתלהט למגע זכרי, לא זוכר את הלב המבקש עצרי.
גופי כחומר מתקפל ומתפתל
נפרץ ופורץ
מפשק, ללא הפסק
אך את גזר הדין, יומני הוא הפוסק. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.