|
אני ארוץ
עד שהרגליים יעלמו
עד שהאדמה תהפוך לכוכבים
עד שהאבנים
שיושבות בלב שלי
הן כל מה שישאר
אני אמות
עד שלא ישאר ממני
כלום
עד שלא ישאר ממני
זיכרון
עד שאהיה אלף אלפי
חתיכות
והן יתפזרו לעשרת כיווני היקום
ועול הזיכרון יתחלק להרבה חלקים
קטנים
אני ארגיש כל אדווה בגופי
אני אהיה אגם מים רוגע
ונהר גועש וים וטיפות גשם
אני אהיה פתית שלג וענן של פתיתים רבים
ועשב רך ועלה נידף ברוח
ואוויר וכאב, ומתיקות ושקט
ושאון
אני אתעורר יום אחד במיטה לבנה
בבית קטן
וילדה קטנה
לא תדע שהיא בעצם אני |
|
|
איך אפשרי כשאתה
לבד להינות מבלי
לעשות ביד???
המאונן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.