בארצנו המצב לא טוב,
ונראה כאילו אלינו זה קרוב.
בכל חלקי הארץ חיילים נמצאים,
ומשאירים אחריהם הורים שכל הזמן מתגעגעים.

משפחות רבות שכולות בארצנו,
וכל הזמן צער וכאב נופלים עלינו.
למה הבן, מדוע הבת,
והנה חולפת בלעדיהם עוד שבת.
אי אפשר לדעת מתי זה ינחת,
היום, עכשיו, טוב שעלינו לא נחת.

אחותי בצבא, בצפון נמצאת,
וכל הזמן את עצמי בעצב וגעגוע מוצאת.
איך בצפון? איך בצבא?
האם טוב הוא מצבה?

ביום הזיכרון לחללי צה"ל אני רואה הרבה מראות,
שבגללם חושבת על אחותי כל הזמן, גם בלילות.

מפחדת, כי המצב פה מפחיד,
טוב שיש עם מי לדבר, קרוב או ידיד.

שומעת את קולה של אחותי כל יום בטלפון,
זה עושה לי בתוך הלב שמחה ורון,
כשיהיה טוב בארץ, וזה לא חלום,
אחותי תחזור הביתה בשלום!