אתמול הייתי בים, צעדתי על החוף וחשבתי עליך.
הבטתי בגלים החזקים שהתנפצו על החול הנעים. כל כך רגועים מרחוק
אך ככל שהם מתקרבים לחוף נהיים סוערים יותר...
הגלים, הם כמוני וכמוך... כשאת רחוקה ממני אני אוהב וזה נעים
אך ככל שאני מתקרב יותר אליך, כך הגלים, האהבה שלי הופכת יותר
סוערת, יותר חזקה, בעלת עוצמה, פשוט מדהימה...
התיישבתי על החול החם, השמיים מול עיניי היו אדומים, שקיעה
יפה, כמעט כמוך.
הרגשתי כאילו ישבת לידי, ראשך בחיקי, ידי מלטפות את שיערך
הנעים.
שמעתי אותך אומרת שאת אוהבת, הרגשתי את זה...
סיפרתי לך, כמה זמן אהבתי, כמה חששתי, כמה פחדתי.
אמרתי בגאווה שאני לא מצטער על הזמן שבו הבטן התהפכה לי בכל
פעם שראיתי אותך, שמעתי אותך ואפילו חשבתי עליך. כי עכשיו
אנחנו כאן ואנחנו אוהבים...
הבטת בעיניי לפתע, וחייכת. הלב שלי קפא. מהחיוך הזה אי אפשר
להתעלם, הוא פשוט, הוא פשוט מושלם.
אני אוהב אותך, לחשתי, ואת דפיקות הלב שלי היה אפשר לשמוע
מהמסעדה מעלינו, איתך אני רוצה לחיות, רק איתך אני רוצה להיות,
רק אותך...
נישקת אותי, נשיקה מלאת אהבה, נשיקה מלאת תשוקה, ידיך ליטפו את
פני, ידי ליטפו את שיערך ונסחפנו לתוך אהבה אחת גדולה.
עיניי היו עצומות, אך ראיתי הכל, ראיתי אותך, ראיתי אותנו,
במוחי, היכן שראיתי אותך בכל לילה, בכל צהרים, כל הזמן.
השמש עוד מעט נעלמת, עוד מעט כבר לא יהיה אור, לך זה אכפת? כי
לי לא. נשב נאהב עד שימאס. שהשמים יתהפכו שהים ייעלם, מצידי
נמשיך להיות כאן כל החיים. כל עוד אנחנו ביחד, בשבילי זה הכל.
עינייך ירו חיצים ללבי, חיצי אהבה, חזקים משל קופידון, יותר
נעימים, יותר אוהבים.
קמתי מהחול והושטתי לך את היד. הרמתי אותך מהחול הנעים ישר אל
חיקי, חיבקתי אותך חיבוק אוהב, היה לי נעים, אמרת שגם לך...
היית צריכה ללכת, אמרתי לך שאני שונא פרידות ושאפילו עכשיו קשה
לי להיפרד.
נשקת לי על הלחי וצחקת, אתה יודע, אמרת, אתה יודע שאני
אחזור...