ואני אהבתי אותה.
מלקק את אצבעי השותתת דם -
שפתי טועמות מדמי הניגר
רסיסי קריסטל פצעו אותי

נתתי לה לשמוט מידי ולהתנפץ אל הרצפה
לרסיסים.
ידעתי שהיא תיפול בסופו של דבר
לא ניתן להחזיק כוסית ברנדי דקה ושברירית
לאורך זמן ככה סתם כאילו אין מחר
זאת רק אצבע -
ניחמתי את עצמי לדעת
הלב לא נפגע
גם שאר האיברים עדיין שלמים...
אבל האצבע
כואבת.
אני יודע ששוב לא אהיה כתמול שלשום
מתנחם אני בכוס בירה ישנה וטובה.

אני יודע שאין מחר
אבל יש לי עדיין את האתמול.