יש כאלה שאומרים שבגלל שנולדתי בקיבוץ, זה אומר שאני לא יכולה
לחיות בלי ההורים, כי אני לא יוצאת מהבית, כי אין לאן. יש כאלה
שאומרים שאני מכורה לטלויזיה, אבל דוגרי... אם הייתם גרים
בקיבוץ, מה אתם הייתם עושים?! יש כאלה שאומרים שהם עשו בשבילי
דברים שאני לא יכולה אפילו להעלות על הדעת כדי לעזור לי ומצפים
שאני אתנהג בהתאם, אבל אני לא ביקשתי שיעזרו, ואיך אני אמורה
להתייחס בהתאם אם אני לא יודעת מה הדברים האלה?! לי אין
מושג...

יש כאלה שאומרים שקל להיפתח לידי, אז איך זה שאין לי הרבה
חברים, זה לא שאני רוצה הרבה חברים... אבל מה זה אומר?! יש
כאלה שאומרים שאני זונה, אבל הם לא מכירים אותי... ואין להם
שום זכות לשפוט אותי לפי מראה או מה שזה לא יהיה. יש כאלה
שאומרים שאני נסחפת, אבל נסחפת במה?! בים? בבעיות שלי? או
בפתרון בעיות לעומק? איך אני אמורה לדעת, אז אני נסחפת, וואלה
יופי, במה?!

יש כאלה שלא מכירים אותי וישר מחליטים שאני כזאת וכזאת, ולאחר
שהכירו אותי קצת הם מגלים שכל מה ששמעו וחשבו לא קרוב למציאות.
יש כאלה שחושבים שאני לא יודעת מתי להפסיק לחקור משהו או או לא
יודעת מתי להתעלם ממשהו, אבל אני עושה מה שנכון לגבי. יש כאלה
שחושבים שאני לא מסוגלת לחשוב בעצמי, שאני צריכה מישהו שיגיד
לי מה לעשות... אז איך זה שמצאתי אהבה למרות שלפני זה כל חברי
שנאו אותו ואמרו לי לא להיות איתו?!

וכמובן, יש את אלה שמחליטים בשבילי שאני צריכה לחזור למי
שהייתי, לילדה התמימה והמתוקה שהכירו, הם לא מבינים שאני את
דרכי כבר סללתי, אני לא יכולה לחוזר לעבר ולשנות, וחוץ מזה,
אני אוהבת את מי שאני עכשיו.



התחלתי לכתוב את זה, בלי כיוון, בלי רעיון, בלי פואנטה, אבל
עכשיו שאני יושבת וקוראת את זה, מה זה אומר?! שאף אחד לא מכיר
אותי באמת? זה אומר שיש לי בעיות? (למי אין?!)

כנראה שמה שבאתי בעצם להגיד זה, תנו לי לחיות את החיים שלי, אם
לא מתאים לכם לכו לעזאזל, או שאתם מקבלים אותי או שלא...
ונכון, נולדתי בקיבוץ, הסתובבתי כמעט שנתיים עם אותם חבר'ה,
ושלא תבינו לא נכון - אהבתי ואני עדיין אוהבת אותם, ונכון
שרבתי איתם ומצאתי חברים חדשים, ונכון שיש לי הרבה תוכניות
טלויזיה שאני רואה, ונכון שקשה להתייחס אל מישהו בהתאם לדברים
שאין לך שמץ של מושג מה הם עשו, ונכון, יכול להיות קל להיפתח
אלי, אז למה אבא שלי לא יכול? ונכון, אני מאוד נוטה לנתח
מצבים, אנשים וכדומה, זה אומר שאני בנאדם רע? ונכון, אני
בלונדינית, זה לא אומר שאני לא יכולה לחשוב בעצמי...
אז אני קיבוצניקית, זה לא אומר שאין לי כבוד לעצמי!!!

פשוט תנו לאנשים להיות מי שהם, אל תנסו לשנות אותם, זה לא
יעבוד! אל תשפטו אנשים לפני שאתם מכירים אותם, אתם תתחרטו
ובגדול!
והכי חשוב, תחיו את החיים שלכם, לא של מישהו אחר, תעשו טעויות,
תלמדו מהן, וכמו שאני בחרתי, תבחרו אתם לעצמם את האושר שלכם,
כי אף אחד לא יכול לעשות את זה בשבילכם, והדרך הכי טובה לעשות
זאת היא להשלים עם מי שאתם, ותאהבו את זה, ואם אתם לא אוהבים
את זה, רק לכם יש את הכוח לשנות זאת, ואם אני הצלחתי, כל אחד
בעולם יכול!!!