וכאילו אין די בצער, העננים לופתים
את השמש בכפותיהם העבות.
רוצה לומר: גם מחר אבוא, גם מחרתיים.
אני ברכבת / והיא נוסעת במדבריות אחרות, שקראתי עליהן / דוהרת
באוויר / מרחק מהחול. / לצד הרכבת רץ שועל / צבעו כצבע החול
ועיניו נעוצות בי. / הוא שב ואומר: / "אין אחר מלבדו".
מוצאת עצמי יותר ויותר על הקרקע,
מפוררת רגבים וחול-ים לכדי מראות שבורות.
משתחווה כל פעם מחדש, אני מורידה את הכובע.
ראו! הנני, ערומה ויראה,
ראו, הנני. [פעם הייתי משוררת / וכעת אני מאושרת.]
ראה;
אין אחר מלבדך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.