יושב על הספה בסלון. בוהה בקיר. צבע לבן, קצת דהוי כבר... כמה
אפשר לתכנן לעבור דירה ולא לממש ?
הבטן מתחילה לקרקר. ניגש למקרר ופותח את הדלת הענקית,
שמאחוריה, כמה מפתיע, אין כמעט כלום.
בשביל מה מקרר גדול אם לא קונים אוכל? בשביל מה דירה גדולה אם
גרים לבד? בשביל מה פנים יפות וגוף חטוב אם נשארים בודדים?
מוציא צנצנת עם מלפפונים חמוצים וחוזר איתה לסלון. מדליק
טלוויזיה. חושב על מה שאמא שלי נהגה לומר - "אתה לא אוכל כלום
כל היום! איך אפשר ככה? מי חי על מלפפונים חמוצים? כאילו אתה
אישה בהריון".
אמא נפטרה. שנה שעברה, מסרטן. אבל אל תרחמו עליי. אני בסדר.
אני הרי בן אדם מציאותי - אני יודע שבמוקדם או במאוחר כולם
מתים, גם אני.
התחילה הסדרה האהובה עליי - חברים.
הסתיימה. היה נחמד.
מנסה לחשוב איך זה להתנהג כמוהם. בטח אם הייתי גם כזה כייפי
ומשעשע היו לי הרבה יותר אנשים שאוהבים אותי. אולי אפילו הייתי
מוצא עבודה.
מחזיר את המלפפונים למקרר.
ערב.
צריך לישון, אבל אני לא רוצה. כנראה בגלל שהתעוררתי בצהריים.
מתקשר לחבר היחיד שנותר לי ומשכנע לצאת לפאב.
הפאב עמוס באנשים. אתם יודעים, שישי בערב, ככה זה...
מזמין לי קוקטייל מחוזק. טל מזמין וודקה.
שותים לחיי החיים הטובים יותר.
פוגש מבט של בחורה מהקצה השני של הבר. מבט מחייך. אבל לא
מאושר. מסיים את הקוקטייל וניגש.
שיחה קצרה, בעיקר החלפת פיסות מידע, שהסתיימה בהחלפת מספרי
טלפון.
חוזר עם כאב ראש הביתה אבל מרוצה מעצמי שיצאתי. לפחות לא ראיתי
את הקירות האלה כמה שעות.
נזרק על המיטה, עוצם עיניים וללא שום מחשבה מיותרת נרדם.
בוקר. עוד יום. עולה בראש במן פלאשבק מוזר אחד המשפטים של
המרצה שלי מהאוניברסיטה.
"החיים שלך, יואב, זה סתם בזבוז של חמצן."
מחייך לעצמי. היה לו חוש הומור לפרופסור הזה.
נזכר ביפעת, זאת שרשמתי אתמול את מספרה על היד. בודק שהמספר לא
נמחק עדיין. לא, לא נמחק.
מזל שלא התקלחתי אתמול.
מתקשר. מציע להיפגש בערב.
מתגלח, מתקלח, מתבשם. יוצא. בחורה נחמדה, לא משהו רציני, אבל
אני לא בעמדה של להיות בררן.
אוכלים במסעדה חלבית. אני בעיקר מקשיב. היא בעיקר שותקת.
מציע להמשיך אליי הביתה. יפעת מתמהמהת לשנייה, אומרת שהיא
צריכה לעשות טלפון. חוזרת כעבור חמש דקות והולכים אליי.
לילה קצר, בעיקר החלפת פיסות רגשות, שהסתיים בהחלפת מבטים.
צהריים. שוב זרוק בסלון. צנצנת המלפפונים החמוצים לצידי.
בטלוויזיה יש סרט. אין כח להבין על מה.
לילה.
בוקר.
צהריים.
לילה...