פרק ב'

טים יצא מהבניין והתבונן סביבו, הוא ראה את דרד עומד, עדיין
מביט בשמיים, ידיו בכיסי מעילו.
הוא התקרב לדרד שלא שם ליבו אליו.
"דרד, צריכים אותנו במפקדת החלל, ואני צריך להביא אותך"
שתיקה מדרד.
"אוי... מה לא בסדר עכשיו?"
דרד הסב את ראשו באיטיות אל טים ואחר הסתכל ברצפה "משהו לא
בסדר. יש לי הרגשה רעה בקשר לכל העניין"
טים התבונן בו מופתע ודרד הרים את ראשו אליו, ממצמץ קלות ושולי
שערו מתנודדים ברוח.
"מה הבעיה?" שאל דרד לפתע.
טים הסתכל בו מבולבל "מה?"
"אתה חושב שאני מוזר נכון?"
"לא, למה אתה חושב ככה?"
דרד רק הביט בו, הוא היה יכול להרגיש את מחשבתו של טים, הוא
ידע מה טים חשב. דרד ניסה לשכוח מה שעשה הרגע וחזר לשיחה "אז
למה אתה פה?"
"אנחנו צריכים להתייצב במפקדת החלל. בוא, מחכה לנו רכב מסביב"
"ולמה זה?"
טים כבר החל מושך בדרד חזרה לבניין, דרד הלך אחריו להפתעתו של
טים.
"בוא נגיד שנבחרת לשגריר" אמר טים וחייך אל דרד.

טים נכנס לבניין והסתכל מעבר לכתפו, דרד הלך באיטיות אחריו,
ידיו עדיין בכיסי המעיל.
"אם לא אכפת לך..." התלונן טים.
דרד החיש את צעדיו ונכנס לבניין. התנהגותו של טים נראתה נמרצת
מדי ופזיזה מדי בשביל דרד. טים התקרב לגרם מדרגות נעות גדול
ונעמד על אחת המדרגות, דרד היה רק במחצית הדרך למדרגות. טים לא
חיכה עד שיביאו אותו המדרגות בכוחות עצמן לקומה הבאה והחל
מטפס- שתי מדרגות בכל פעם- ועד מהרה הגיע לקצה הקומה השנייה.
אחר נשען על המעקה והביט בייאוש בדרד אשר רק עכשיו הגיע לתחילת
המדרגות.
דרד נעמד על מדרגה ונע באיטיות למעלה על פני המדרגות.
"איך לעזאזל נבחרת להיות קפטן הטיסה אם אתה כזה עצלן?" דחק בו
טים.
דרד לא ענה, רק הסתכל עליו וכהרף עין פתח בריצה. טים היה מופתע
מדחף האנרגיה הפתאומי של דרד. עכשיו טים היה זה שנגרר מאחורי
דרד שהלך הליכה מהירה בעוד טים מנסה להדביקו ועובר לריצה קלה.
לאחר שטים הדביק את דרד, נכנסו שניהם מבעד לדלת זכוכית שנשקף
ממנה חניון רחפות גדול. למרות גודלו, היו בחניון זה מספר מועט
של רכבים.
דרד וטים התקרבו לרחפת צהובה גדולה  שנראתה מעופפת מעט מעל פני
הקרקע ונשמע ממנה רעש מנוע פועל. בהתקרב דרד לרחפת נפתחה הדלת
והוא הבחין בליה, ולידה מארק.
טים הצביע עם ידיו לתוך הרכב "אחריך".
ליה פינתה מקום לדרד וטים. דרד נכנס ואחריו טים, ברגע שנכנס
סגר את הדלת.
הרחפת החלה לנסוק.
מרגע שיצאו את גבולות הבניין הסתכל טים בחלון, שוב על נופה של
העיר בשעת לילה. למרות שהיו ארבעה ברכב, הייתה הרחפת גדולה דיה
ומנעה מהם להצטופף.
דרד הרהר במשימה החדשה שהוטלה עליו, לא ניכר שמחשבה זו השפיע
על אחרים.
הרחפת המשיכה במהירות לעבר מפקדת החלל, מותירה מאחוריה פסי אור
שבוקעים ממנועיה.
המבנה כבר החל להראות, שוב בולט כמפלצת ענקית בין כל שאר
הבניינים הקטנים.
עתה בניגוד לטיסתם הקודמת, זכה דרד לראות את הבניין הגדול
והתרשם מגודלו.
הרחפת החלה להנמיך גובה וטים הבין שלא יצטרכו להיתקל פעם נוספת
במכונות השמירה האיתנות. כשהייתה הרחפת בגובה סנטימטרים ספורים
מהכביש נראה שער רחב שעמד בדרכם. בקצוות הגבוהות של השער ניצבו
שני זרקורי ענק שנעו אנה ואנה ללא הרף, שומרים על האזור שמלפני
השער. מספר שומרים הסתובבו ופיטרלו בסמוך לשער, אחדים מהם
ניצבו בכוננות בהבחינם ברחפת הקרבה שהאטה את מהירותה.
שני שומרים נשארו עומדים מול השאר בעוד האחרים מתפרסים ליד
החומה שהתחברה עם השער והקיפה את שטח הבניין.
עתה הרחפת הייתה קרובה לשער. דרד הבחין בשומרים העומדים סמוך
לו, נשקיהם דרוכים, מדהים שחורים ומסתווים היטב בשעות הלילה על
רקע החומה האפלה וקסדותיהם מבריקות לנוכח אור הזרקורים. שני
השומרים שניצבו בסמוך לשער בדקו את המכונית, את הנהג, ולבסוף
אף העיפו מבט בתא הנוסעים שהכיל את החבורה. אחד השומרים הנהן
וסימן בידו לחברו שהגיב אף הוא בהנהון וסימן לרחפת להתקרב.
אותו שומר ניגש למכשיר קטן שהוסווה מעיניו של דרד עד לרגע זה
ונראה כאילו דיבר לתוכו. השער נפתח שניות ספורות לאחר מכן
והרחפת התקדמה פנימה.
דרד הביט החוצה. עשרות השומרים שהסתובבו במקום, המכוניות
המשורינות שנסעו והרחפות שהטילו זרקוריהם על ההאדמה העידו
שהממשלה השקיע משאבים רבים במקום זה וכי היה בעל חשיבות
עליונה.
הרחפת המשיכה במסלול המסומן באורות כחולים בהירים והתקרבה
לבניין. דרד, ועתה כל החבורה, התבוננו על הבניין הנישא מעליהם
בגובה עצום. טים שרק בהשתאות לנוכח המראה.
מסביב היה הכל אפל, עם כתמי אור גדולים שסבבו באי נחת באזור
ומטילים צללים ארוכים. צמחייה כמעט ולא נראתה והקרקע הייתה אף
ריקה מאבנים.
הרחפת התקדמה לאורך הנתיב הישר לתוך רחבה קטנה מוקפת בחומה
נמוכה. הרחבה הייתה מוארת באור מעומעם אבל בניגוד לאזור השמירה
הגדול האור תפס את כל שטח הרחבה. מספר רחפות וכלי רכב אחרים
נראו במקום. אחד מדפנות הבניין ניצב בצמוד לרחבה. בתחתיתו
הייתה דלת שנשמרה על ידי שני שומרים נוספים שנראו נינוחים יותר
מחבריהם. הרחפת נעצרה בתוך הרחבה, ונחתה לאיטה עד שנגעה
בקרקע.
דלת הרחפת נפתחה מעצמה ודרד יצא, אחריו טים ליה ומארק.
יצאו שני אנשים, שדרד לא זיהה.
החבורה התקדמה כששני האנשים החדשים צעדו בראש ובהגיעם לדלת
דיבר אחד מהם עם השומרים בעוד השני מסתכל ללא התעניינות
מסביב.
דרד לא שמע את כל השיחה אבל הבין שהאיש שדיבר, היה כנראה
אישיות חשובה. השומר פינה את הדרך. דרד והאחרים התקדמו מיד
לתוך הבניין ונכנסו לחדר מואר באור לבן שיצאו מתוכו שני
מסדרונות. שני האנשים שנשארו בקידמת החבורה דיברו בינהם קצרות
ואז נפנה אחד מהם למסדרון השמאלי.
האיש שנותר היה האדם החשוב יותר כנראה, הוא סימן בידו לחבורה
וקרא להם "בואו. אנחנו עולים לקומה העליונה, מספר אנשים הולכים
לתדרך אתכם שם ואז תעזבו"
האיש נפנה מהם והתקדם למסדרון השני, החבורה הלכה אחריו.
המסדרון היה ריק ברובו, המנורות שהיו תלויות על התקרה המשיכו
להפיץ אור חיוור ונראו מספר דלתות בקירות המסדרון.
לאחר שמצאו את המעלית, נכנסו לתוכה, היא הייתה גבוהה ורחבה,
והסתבר לדרד שגם מהירה.
בתוך שניות ספורות המעלית נעצרה והחבורה יצאה ממנה. דרד הספיק
להעיף מבט באחד החלונות הקרובים והבין שהגיע לפיסגת הבניין.
הם צעדו במסדרון נוסף, קצר יותר והגיעו לדלת כבדה שנראתה נעולה
בכבדות. האיש הניח את כף ידו על מכשיר קטן שהיה צמוד לדלת.
המכשיר סרק את הדלת, הבהב באורות ירוקים והדלת נפתחה.
לפני דרד נגלה חדר גדול שבו היו אנשים מעטים יושבים ליד שולחן
גדול שהיה עליו שירטוט מואר של אזור כדור הארץ והירח. החדר
הואר באור כחול כהה ומחשבים רבים נראו צמודים לקירות.
דרד חשב שזיהה שניים מהאנשים, ונזכר שראה אותם קודם בתדרוך על
טיסת העל-חלל.
אחד האנשים שדרד לא הכיר קם ממושבו, הוא היה מעט רחב, בעל שפם
ושיער לבנים.
"או, הנה אתם. אתה משוחרר אלפא1. בואו לכאן"
האיש שליווה אותם הנהן ויצא מהחדר.
ליה מארק וטים התקדמו לשולחן ומאחוריהם דרד ששאל "השם שלו הוא
אלפא1?"
"לא. מובן שלא" ענה האיש המשופם "אלא סוכנים שלנו, הם מבצעים
עבורנו משימות שונות. אבל עזבו את זה, בואו ניגש לעניין"
החבורה ישבה, ונראה שיושבי השולחן היו מחולקים לשתי קבוצות, זו
של דרד ישבה מול זו של האנשים הבחירים.
האיש שדיבר קודם פנה אל החבורה "בסדר, אני מניח שכולכם יודעים
על המצב החדש" האיש עצר לרגע, מביט בשאלה על דרד והשאר, כולם
הנהנו להסכמה ואחר המשיך האיש "יפה. הדבר עוד לא ידוע לציבור,
או לתקשורת, המבצע הזה חשאי בהחלט" האיש עצר שוב מביט על שאר
החבורה והמשיך "כן, אז אנחנו מתכננים לבצע מעין... איך נקרא
לזה, מגע ראשוני עם מה שלא יהיה שם. ובשביל זה..."
"אתם צריכים אותי" השלים דרד את דבריו.
"כן. למעשה דרד אתה תהיה השגריר שלנו. אל תדאג, ניתן לך מיד את
הפרטים הטכניים"
דרד ישב, עיניו מביטות לשולחן, הוא נראה מהרהר ואז אמר "בסדר,
לא שיש לי ברירה נכון? חלק מהתפקיד?"
האיש הנהן באיטיות ואמר "טוב, ליאו, תסביר לדרד ולאחרים מה
התכנית"
איש גבוה ובלונדיני שישב ליד האיש שדיבר עתה קם, ופנה למסך ריק
מואר בכחול שניצב מאחורי השולחן. כולם הפנו לשם את מבטיהם.
"בסדר דרד" הוא לחץ על כפתור של מכשיר קטן שנראה כאילו צץ משום
מקום בתוך כף ידו והופיעה תמונה על המסך הכחול.
"ובכן דרד, החללית הזאת מתקרבת במהירות אלינו והיא תגיע לאזור
כדור הארץ עוד כמה שעות. היא החלה להאט ואנו מסיקים שהיא
מתקדמת לעברנו. אנחנו מתכננים לציור קשר עם הספינה הזאת,
באמצעות כל מה שנוכל, תמונות, רדיו, כתב, נוסחאות מתמטיות.
לאחר שנצליח ליצור קשר עם מה שבתוך הספינה נארגן מעין מפגש
ביננו לבינם כך אנו מקווים, אנחנו נשלח שגריר, אתה במקרה זה,
והם ישלחו מישהו משלהם, גם כאן נצטרך לקוות. את כל האירוע ילוו
מטוסי הקרב והטייסים הטובים ביותר שלנו, אל תדאג, נגיב בהתאם
אם משהו ישתבש"
ליאו החל מסביר פרטים טכניים שלא נראו חשובים בעיני דרד בעודו
מצביע על המסך כאחוז תזזית ומחליף תמונות וסרטוטים מדי פעם.
לאחר מספר דקות נכנס אותו אדם שליווה את החבורה בפעם הקודמת
לתוך החדר.
"המעבורת מוכנה" הוא אמר בקול אדיש כשל דרד.
כל יושבי השולחן קמו ופנו לעבר הדלת. הם הלכו בעקבות הסוכן,
שהלך בקצב מהיר והגיעו לדלת מתכת גדולה.
הסוכן הצמיד את ידו ללוח שהיה מחבור לקיר בצמוד לדלת. הדלת
נפתחה באיטיות ומעט קולות חריקה.
התגלה לפניהם אותו שדה תעופה קטן שבו נחתו בשובם לכדור הארץ.
דרד עמד בראש הקבוצה הגדולה, מאחורי מארק, טים וליה ומאחוריהם
שאר האנשים שהתלוו אליהם. דרד צעד קדימה. המקום דמה למחסן
עצום. אורות קטנים נראו על הרצפה, אולם הפעם היו שם פחות
מטוסים ואנשים מאשר בפעם הקודמת בה היו שם, במקום עדיין היה
מספר רובוטים, אולם רובם נמצאו בפינת המנחת מחוברים למטען ולא
פועלים.
במרכז ניצבה חללית אחת שהייתה גדולה מזו שטסו בה בחזרה לכדור
הארץ.
"אנחנו טסים בדבר הזה כן?" שאל טים את דרד.
"נראה לך שיש כאן אפשרויות אחרות?" צעק דרד מחמת הרעש ההולך
ומתגבר של המנוע הנדלק של החללית.
הקבוצה התקדמה לעבר החללית ובפתח ניצב רובוט אחד. שני טייסים
נכנסו לחלקה הקדמי של החללית. דרד התקדם לעבר הפתח והרובוט
שניצב שם, כל שאר האנשים הלכו בעקבותיו.
עם הגיעם לפתח, הרובוט הופעל ככל הנראה מעצמו, דרד נכנס לתוך
החללית תוך שהרובוט סורק אותו.
אחריו נכנסו טים, מארק וליה.
מיד אחריהם נכנס ליאו ועוד שני אנשים. כל השאר המתינו בחץ.
אחד מקירות המנחת החל להיפתח והרעש הלך וגבר. החלה נושבת רוח
חזקה.
הרובוט סגר את הדלת והתרחק מהחללית, מהבהב באורות אדומים
ומאותת לכל מי שבקרבת החללית להתרחק.
החללית החלה להתרומם ולנוע קדימה לעבר הפתח העצום שנוצר בקיר
הבניין. בחוץ שררה אפלולית בוקר ואויר קר חדר פנימה.
החללית האיצה ויצאה מהפתח, מזנקת לשמיים במהירות הולכת
וגוברת.
עד מהרה ניתן היה לראות את פני העיר במבט על. אורות העיר החלו
לכבות בעוד זוהרה של השמש החל להיות חזק יותר.
לאט לאט העיר החלה נעלמת והחללית עפה בזוית ישרה כלפי השמיים.
החל להיות חשוך שוב כמעט מיד.
שרר שקט בחללית, אפילו קולות המנוע לא נשמעו בחוזקה.
טים גירד בידו בעצבות והסתכל בקנאות וחוסר הבנה באדישותו הבלתי
טבעית של דרד.
"איך אתה עושה את זה?"
"מה?"
"אתה כל כך אדיש לעזאזל! ואתה עוד האיש שהולך לנסות לדבר
איתם!"
"מי אומר שאני אדיש?"
"אתה בהחלט מתנהג ככה. נראה כאילו לא אכפת לך מכלום, ואתה תקוע
בהרהורים על עצמך"
"יש לי מספיק דברים לחשוב עליהם, וגם יש לי הרגשה עה בעניין
הזה. אבל אני בהחלט לא אדיש, פשוט ככה אני מתנהג"
"טוב..."
חזר לשרור שקט. היה חשוך לגמרי בחוץ ורקע ירוק וכחול שעננים
מרחפים מעליו נגלה מתחת לחללית.
מארק בהה בחלון ודיבר מבלי להסיט את פניו אשר תרו אחרי התחנה
"מה יקרה אם הם יגיבו בעוינות?"
ליאו ענה לו "ובכן, זה באמת יהיה מצב בעייתי, אבל אל תדאג, יש
לנו חיפוי מלא ממיטב עוצמת הנשק שפיתחנו. הם לא צריכים להיות
מתקדמים בהרבה מאיתנו, אחרי הכל גם אנחנו פיתחנו על-חלל. אני
חושב שזה הישג בהחלט גדול"
"אתה יכול רק לקוות..." השיב לו מארק בקול מודאג.
"לדעתי כדאי שניקח את הסיכון הזה... אתה לא חושב ככה דרד?"
דרד שקל את השאלה, והגיב "אני לא חושב שיש אפשרות אחרת, גם אני
די חושש מהמצב, אבל אם לא נדע את כוונותיהם עכשיו אז מתי? כדאי
שנסיים את זה כמה שיותר מהר"
"אתה בהחלט בן-אדם אמיץ דרד, זה סיכון ואחריות גדולים מאדשאתה
לוקח על עצמך"
"אני יודע"
עבר  זמן,וליאו החל לנמנם במושבו. התחנה הלכה והתקרבה, האור
הנפלט ממנה נעשה בהיר יותר ויותר. לשמחתו של מארק, אשר הבחין
כבר בתחנה, נראו מספר רב למדי של אורות קטנים יותר הסובבים את
התחנה, חלליות הקרב.
החללית החלה להאט בהתקרבה לתחנה, בעוד הטייסים מכוונים אותה
לעבר מרכז העגינה.
חללית קרב עפה בסמוך לחללית שבה שכנה החבורה, מלווה אותה.
חללית הקרב דמתה בצורתה לקליע שטוח.
החללית התקרבה למרכז העגינה, בעוד פתח הולך ונפער בהתקרבה
לתחנה.
אורות זהרו על התחנה ועל ידי כך סימנו את המסלול לחללית שנכנסה
לתחנה. הפתח נסגר מאחוריה ללא קול.
מרחב העגינה היה באותו גודל של זה שממנו יצאו. אולם כמות
האנשים הייתה גדולה יותר וכן מספר הרחבים ששהו שם.
החללית האטה לכדי מהירות הליכה וריחפה בגובה נמוך מעל המנחת,
אנשים שונים אותתו לחללית לנחות בעוד רובוט התקרב לפתח
החללית.
החללית נחתה ונעצרה, המנוע לא נשמע יותר. כל דלתות החללית
נפתחו. ראשית יצאו הטייסים ומהחלק האחורי יצאו דרד ושאר החברים
לטיסה תוך כדי שהרובוט סורק אותם.
איש נמוך התקרב, דרד זיהה אותו מיד, היה זה טאקר.
הוא התקרב במהירות, וחבורתו של דרד התקרבה גם, אך ליאו ושני
האנשים הנותרים פנו לכיוון אחר.
"דרד, טים, ליה, מארק... טוב לראות אתכם שוב"
ניתן היה לראות בטאקר שהעייפות כירסמה בו. הוא נראה עייף ומעט
מרושל, עיניו אדומות וקולו חלש.
"אתה לא נראה טוב. מה העניין?" שאלה אותו ליה.
"בואו לחדר התדרוך, נסביר לכם הכל. כל מה שאני צריך זה קצת..."
פיהוק מטאקר "...שינה".
טים נראה לחוץ. כולם הלכו לכיוון חדר התדרוך. אנשים רבים רצו
בתחנה בחוסר סדר קל.
"נראה שהעניין באמת רציני, אנחנו בטוחים שזה אמיתי? זה לא
לווין תועה או משהו כזה?" ניסה מארק.
"כן כן... בדקנו את זה כבר. אין סיכוי שזה משלנו. ומה שמעניין
זה הצורה שלה. ממש מזכיר את העב"מים המסורתיים..." ענה לו
טאקר.
"למה אתה מתכוון בזה?" שאל טים בחשש קל.
"הצורה היא של 'צלחת מעופפת'. צורת דיסקית חלקה ועגולה לגמרי
עם בליטה בחלק העליון או התחתון שלה. נראה שהחייזרים מהמאה
העשרים הגיעו סוף סוף"
החבורה הגיעה לחדר התדרוך. צוות שלם של אנשי צבא ישב שם,
הכיסאות הריקים היחידים היו בשביל החבורה שהגיעה הרגע. טאקר
צעד במהירות לכיוון ראש השולחן והתחיל בנאומו "טוב, לצערי עלי
לקצר כי לא נותר לנו זמן רב. בעוד כחצי שעה תיכנס למרחב החלל
של כדור הארץ חללית בלתי מזוהה. אנו לא יודעים אם היא מאויישת
או לא. מה שבטוח זה שהיא מתקדמת לכיוון התחנה הזאת וכרגע היא
החלה להאט. אנחנו לא יודעים אם היא תפעל בעוינות כלפינו או לא.
אנחנו מתכננים לשלוח נציג שלנו לנסות לתקשר איתם. זה יהיה דרד"
לפני שהספיק טאקר להמשיך כולם הפנו את ראשם לעבר דרד. דרד מצדו
החזיר לכולם מבט והשעין את ראשו על ידו וחזר להסתכל על טאקר.
"ובכן, ניסינו כל דרך תקשורת אחרת ולא הייתה כל תגובה והחלטנו
לקחת את הסיכון הזה. זאת נראית כמו האפשרות האחרונה שלנו ליצור
איתם קשר כלשהו. שלוש טייסות שלנו ישמרו על האיזור. במקרה של
עוינות נאלץ להגיב באש."
"מה הגודל של זה?" שאל אחד האנשים.
"ובכן בערך חצי מהתחנה הזאת, אבל אני לא חושב שתהיה בעייה להגן
על עצמנו במקרה הצורך" שקט מכל האנשים "ובכן, זה הכל, כולכם
תצפו באירוע מחדר התקשורת. אתם יכולים לחכות שם עכשיו, אני מיד
אגיע"
כולם קמו מכיסאותיהם ומהרו לחדר התקשורת. דרד נשאר לשבת במקומו
במבט מהרהר.
טאקר קם והתקרב אליו, שאר חברי הקבוצה עמדו ליד פתח הדלת,
מדברים אחד עם השני בשקט.
"מה העניין דרד? עוד עשרים וחמש דקות אנחנו שולחים אותך"
"אני יודע, אבל יש לי ספקות בעניין"
"אל תדאג, הסיכוי שצורת חיים אחרת תהיה אלימה ועוינת הוא לא
גבוה במיוחד, אפילו אנחנו בני-האדם הצלחנו להיפטר מנגע האלימות
שלנו, בערך"
"זה לא זה. מה שיקרה עוד מעט לא מדאיג אותי במיוחד. יש לי
חששות לגבי העתיד"
"טוב, את זה אף אחד לא יכול לצפות. נחכה ונראה, קדימה"
דרד הביט בו וקם במהירות מהכיסא והתקדם לעבר הדלת. ברגע שכמעט
חלף בלי להגיד מילה על פני שאר החבורה תפס אותו טים בכתפו.
"היי דרד. לאן אתה ממהר? אפילו לא אומר שלום לחבריך
הוותיקים?"
"אני לא אוהב..." דרד לא סיים את המשפט.
"...פרידות?" ניסה להשלים אותו טים בחיוך מטופש על פניו.
"ההה... דברים המוניים כאלה" דרד נאנח בתסכול.
"היי, בצחוק. רק רציתי להגיד לך בהצלחה" טים לחץ את ידו של
דרד.
"כן, בהצלחה דרד" אמרה ליה
מארק נראה הססן במקצת "רק תיזהר, אנחנו מעדיפים שלא תיעלם
לנו"
דרד לחץ את ידיהם, ובדיוק ברגע שטאקר קרא לו לבוא ודרד הפנה את
גבו אליהם והחל להתרחק, היה ניתן לראות שדרד חייך.

החללית שעטה קדימה, מאטה את מהירותה ומתכוננת לעצירה. יעדה היה
תחנת החלל אלפא, אבל איש לא ידע על כוונתיהן של השוכנים בה.
תוך דקות ספורות הירח החל להיעשות גדול ובהיר עד שלא היה ניתן
להתעלם מנוכחותו. תחנת החלל אלפא שכנה גם היא בסמוך לירח.
החללית התקרבה אליה, מהירותה נעשית איטית יותר יותר.

בעוד חבריו של דרד הולכו לחדר התקשורת, הוביל טאקר את דרד
לכיוון המנחת.
נראה שטאקר הלך במהירות אבל מחמת עייפותו לא נכרה המהירות הזאת
כלל. דרד הלך לצידו באיטיות רבה מתקשה שלא לעקוף אותו, בוחן את
התחנה סביבו.
"עוד..." טאקר נעצר לרגע לבדוק במדוייק את הספרות שעל גבי
השעון שלו "17 וחצי דקות. יש לנו עוד זמן להכין אותך"
"תזכיר לי מה הזמן הזה שאתה מודד?"
"מתי הזמן שבו תיצטרך לעזוב בתור שגריר שלנו"
"כל העניין חשאי לגמרי נכון?"
טאקר נעצר לפני דלת, לחץ על לוח מקשים שהיה מחובר עליה והדלת
נפתחה, דרד וטאקר המשיכו פנימה. היה זה חדר תדריכים קטן.
דרד הבחין בתלבושת שניצבה שם ומיהר ללבוש אותה.
לאחר מכן טאקר ניצב מול דרד.
"ובכן דרד, זה הרגע הגדול שלך הייתי אומר. אתה הולך להטיס מטוס
לטייס יחיד מסוג ואלקיר, הוא יהיה מחומש קלות אבל מהיר מאד וקל
לתמרון. מה שאתה צריך לעשות בעצם זה לטוס לכיוון החללית הזאת.
תלווה אותך טייסת שלמה של מטוסי הקרב שלנו כפי ששמעת כבר. אתה
תנסה ליצור איתם קשר בכל דרך, תשאיר את כל ערוצי הרדיו והלייזר
שלך פתוחים על כל התדרים. לאחר שיצרת קשר ראשוני איתם תחכה
להוראות מאיתנו, נגיד לך בהמשך מה לעשות. מובן?"
"מובן"
"אוי לא... נשארו לנו רק עוד עשר דקות. מהר דרד"
טאקר הוביל אותו לדלת אחרת שהייתה בחדר. משם מיד נגלה לפניהם
המנחת.
מטוס הואלקיר ניצב על המנחת. לא היה זה כלי רכב גדול במיוחד,
הוא היה מעט גדול יותר ממכונית גדולה. היו לו ארבע כנפיים
מחודדות שנמשכו אחורנית וקצה קדמי מחודד.
דרד התקרב למטוס, תא הטייס היה פתוח. דרד נכנס לתוכו והניח על
עצמו את הקסדה בעוד טאקר התקרב אל המטוס.
"בהצלחה דרד"
דרד סגר את תא הטייס בעודו מנופף קלות לשלום לטאקר.
התא נסגר וטאקר החל להתרחק בריצה מהמטוס.
המנוע החל להרעיש. טאקר כבר היה הרחק מאחוריוכאדר נעצר להעיף
מבט חטוף,  ואחר כך יצא בהליכה מהירה מהמנחת.
מנעל האויר נפתח ודרד התקדם אל הפתח באיטיות שהלכה וצברה
תאוצה.
דרד הביט בלוח שלפניו וזיהה סימן אישור. הפתח לתחנה ניסגר
מאחוריו ובן רגע תפס המטוס תאוצה וזינק במהירות מהתחנה לחלל
הפתוח.
דרד אך החל להתרחק מעט מהתחנה והבחין בנקודת אור גדולה, הוא
שינה את כיוונו לעבר נקודה זו.
"ואלקיר אחד, כאן אלפא אחד ואנחנו מוכנים ללוות אותך" שמע דרד
מהרדיו שליד אוזנו.
דרד הסתכל לימינו והבחין בטייסת מתקרבת אליו.
"ואלקיר אחד, כאן בטא אחד, אנחנו שומרים עליך" דרד הפנה את
ראשו במהירות לצד שמאל והבחין בטייסת נוספת שמתקרבת אליו.
"קיבלתי אלפא אחד, בטא אחד" ענה דרד קצרות לרדיו.
דרד עבר עכשיו מעל תחנת החלל, לפחות כך נראה לו, כשמימינו טסים
קבוצת אלפא במבנה טיסה דמוי איקס, משמאלו של דרד טסה קבוצת בטא
במבנה דמוי משולש.
דרד האיץ את מהירות המטוס. נקדות האור החלה לגדול וניתן היה
להבחין בצורתה הכללית, דיסקית עגולה גדולה עם בליטה שמשתרעת
מעליה- צלחת מעופפת 'קלאסית'.

טים, ליה ומארק חיכו בחדר התקשורת. החדר היה מלא באנשים, החל
מטכנאים ועד לאנשי דרג גבוה שבאו לצפות ולשמוע באירוע. טאקר
התנהל בצעדים מהירים וכבדים לעבר חדר התקשורת. עוד לפני שהתקרב
אליו היה יכול לשמוע את הדיבורים הרבים הנשמעים מתוך החדר. הוא
ניסה להתרכז ולהיזכר עוד כמה זמן יש עד המפגש. הוא הסתכל
בשעונו והתבלבל. "אחח... לא משנה..." רטן לעצמו בשקט ובעייפות
תוך שהוא נכנס לחדר התקשורת.
אנשי הדרג הגבוה ישבו בצד אחד של החדר מתוך חוסר הבנה על
המתרחש כרגע בעוד הטכנאים והבקרים עמלו בבדיקות אחרונות כל עוד
יש זמן. ליה ומארק ישבו בצד אחר של החדר, מחכים לטאקר, בעוד
טים מחכה ליד הטכנאים ומכשיריהם וכהרגלו מנסה להבין מה מתרחש
כעת תוך צפייה מהצד.
טאקר צעד לעבר המחשבים, ליה ומארק נעמדו והחלו להתקרב אליו.
אחד מאנשי התקשורת פנה לטאקר "טוב, הבדיקות האחרונות בוצעו,
הכל תקין. אתה יכול לשוחח עם דרד והטייסים מכאן" אמר וקם. טים,
ליה ומארק כבר היו לידו מנסים גם להקשיב. אנשי הדרג הגבוה שהיו
במקום התקרבו לאחר שטאקר אותת להם להתקרב.
" אם לא אכפת לכם... תהיו קצת בשקט" ביקש טאקר, שקט השתרר.
טאקר הביט על מד זמן קרוב למחשב שבו ישב, המד הראה על שלוש
דקות ועשרים שניות.

דרד היה יכול לראות את החללית בצורה ברורה, היא תפסה חלק נכבד
משדה ראיתו.
החללית המשיכה להתקרב אל דרד ודרד אל החללית. דרד ניסה לסקור
במבט חטוף את החללית כאשר שמע את קולו של טאקר בוקע ליד אוזנו
"דרד? אתה שומע אותי?"
"שומע אותך ברור טאקר"
"דווח"
"ובכן, יש קשר עין עם החללית, אני רואה אותה בצורה ברורה ונראה
שהיא החלה להאט"
"תאט גם אתה דרד, ותורה זאת לשאר הטייסים"
ואכן, החללית החלה בתאוטה, גודלה נראה בברור מהתחנה ולא היה
צורך במחשבים ומכונות הסריקה כדי לראות אותה, מספיק היה במבט
חטוף מהחלון. וזה בדיוק מה שטים עשה.
עייניו של טים נפערו, ובעבותיהן, גם פיו.
ליה שמה לב לכך שעמד חסר תנועה ודבוק לחלון ושאלה בחשש "טים?"
טאקר הפנה את מבטו לעבר החלון שטים הסתכל. תחושת ההלם לא איחרה
לבוא.
נראה היה שהחללית נעצרה. נקודות אור אדומות וירוקות רבות נראו
בוקעות ממנה, רובן היו במעלה הבליטה שהייתה על גב החללית, מה
שבכל אופן נראה כגב החללית, והיו מסודרות בקווים ישרים
מקבילים. בסיס הבליטה היה מוקף בפס לבן זוהר. לא ניתן היה
להבחין מה נמצא בתחתית החללית, אבל די היה במה שראה טים כדי
להשאיר את גופו קפוא. טאקר התאושש מהמראה ראשון, וטלטל את גבו
של טים בחוזקה.
"כן כן... אני כאן" אמר והוריד את ידו של טאקר תוך שהוא ממשיך
לבהות בחללית.
"נראה מפחיד הא?" שאל טים את טאקר.
"כן, אבל מרשים ביותר. כדאי שנברר מהר מה קורה עם דרד ו..."
משפטו של טאקר נקטע למשמע רעשים בלתי ברורים שבקעו מאחד
המכשירים.
כל הפנים הופנו לאותו מכשיר. השקט שנשתרר בפתאומיות גדולה כל
כך נקטע, כאשר קול בקע מהמכשיר, הקול היה רגוע ושליו בצורה
יוצאת דופן.
אותו קול אמר- "ברכות לכם בני האדם, אנו המגונו"