|
קראתי בשקט מילים עטופות
מילים שהיו מדמעות רטובות
דברים שכתבתי אליך מזמן
מילים שאבד להן כוחן
וידויים רדודים של פליאה
על רגשות שלא הכרתי
מכוסים בשמיכת אי ודאות עמומה
דברים שמזמן לא חשבתי, אמרתי.
שירים שהייתה בהם תקווה אינסופית
שלא תיגמר לה עד קץ הימים
הפכו לערמת דפים סתמית
לזיכרון ילדותי וימיי הבהירים
מכתבים בעלי עומק ושקיקה
שהותירו בתוכי שתיקה מעיקה
כשנזכרתי למה הפכו כמיהותיי
לבליל קולות לא מובן הממלא את לילותיי |
|
|
"בן אדם שיש לו
שיניים, לא צריך
רוטביילר"
אחד ברגע של
בהירות
אנטרופולוגית
זואולוגית
עמוקה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.