|
בקצה יומה אישה צועקת
מסרבת לישון
שולחת עיניים בהירות
לכיוון השעון
שני קווים מציירים לה
מותו של הזמן
בקצה שנתה אישה שרועה
עקודה בסדין
אצבע גרומה על כר מגששת
אחר גבר שקוף
רוח של בוקר משוררת
הספדו של הגוף
בקצה קינתה אישה דומעת
את תאיה המתים
שתי רגליה מובילות
לרגע אחרון
כדור שחור וכוס של מים
ולסגור את הארון |
|
|
"אנחנו לא
ספרדים, אנחנו
לא צרפתים
ואנחנו מדברים
איטלקית. מה
אנחנו?"
"אידיוטים."
"בראבו,
איטלקים."
שני מוזרים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.