בוביק שלי, אהובי הנצחי, היחיד (אני חושבת) שמכיר אותי באמת,
אני כל כך אוהבת אותך..אתה כל כך חסר עכשיו שאתה לא פה, אתה
בחו"ל ואני נשארתי בארץ מלאת געגועים אליך, כל כך חסרות לי
השיחות שלנו, אתה חסר לי אני יודעת שאולי אני נסחפת כי עברו רק
6 ימים אבל זה כל כך הרבה ולא עובר יום בלי שאני חושבת עליך,
ואם אתה נהנה שם ואם גם אתה חושב עלי ומתגעגע, אני יודעת שאתה
אמור להיות שם הרבה זמן אבל אני כל כך מקווה שתחזור מהר, קורים
לי דברים ואני כל כך רוצה לספר לך, אני רגילה שכל דבר קטן
שקורה או לא קורה לי אני ישר רצה ומספרת לך, עשיתי כמה טעויות
שבטח תכעס עלי כשתחזור אבל אני יודעת שתסלח לי, אתה תמיד סולח,
אתה חייב..

אני לא יודעת בדיוק מתי אתה צריך לחזור ועוד שבוע יש לי
יומולדת ואני כל כך לא רוצה שלא תהיה פה, אני חושבת שאני ממש
יתבאס לחגוג יומולדת בלעדיך. אתם תמיד שם בשבילי ואני תמיד שם
בשבילך בגלל זה עכשיו מוזר לי שאני צריכה לדבר איתך ואתה לא פה
בכלל. אני רוצה לחבק אותך ולא לעזוב, אני כל כך אוהבת אותך!

מתוך הרגל קמתי בבוקר וממש רציתי לדבר איתך אז התקשרתי ואז
כששמעתי את המזכירה שלך נזכרתי שאתה בחו"ל, המחשבה שאתה כל כך
רחוק ממני כל כך מעציבה אותי, הלוואי והייתי יכולה לראות אותך
עכשיו אבל אני לא, אתה רחוק ממני ואני פה יושבת וחושבת עליך,
כל כך מעניין אותי אם גם אתה חושב עלי. אתה לא יודע כמה אתה
חשוב לי ואני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיך ולאיזה מצב הייתי
מגיעה אם לא הייתי מכירה אותך, אתה תמיד שם בשבילי כשאני בוכה,
כשאני צוחקת, כשאני עייפה כשאני מסטולה כשאני בכל מצב כלשהו
אתה תמיד מקבל אותי, תמיד דואג לי שאני לא יעשה שטויות ואם אני
כבר עושה אז אתה נותן לי הרצאות שדיי עושות את העבודה שלהם,
בזכותך הפסקתי לעשן, בזכותך השקעתי יותר בלימודים, אתה מוציא
ממני את הבן אדם הטוב שבי ואני אוהבת את זה, איתך אני יכולה
להיות מי שאני רוצה בלי שתשפוט אותי, בלי שתצחק עלי (טוב אולי
קצת אבל לך מותר...) פשוט להיות אני וכרגע יש בי כמה צדדים
ואתה מכיר ואוהב (או פחות אוהב) את כולם.

נקשרתי אליך מהרגע הראשון שדיברנו בטלפון כשאני הייתי בכיתה ז'
אני חושבת אולי כיתה ח' ומאז התחלנו לדבר קצת ולאט לאט ממש
התקרבנו ונקשרנו אחד לשני, אני זוכרת שאמרת שנדלקת עלי בפעמיים
הראשונות שנפגשנו, נורא החמיא לי. מאז התחלנו לדבר ועברנו
קשיים אבל שרדנו הכל. כשהייתי בדיכאון כי עברנו לגור בראשון
באת עד אלי  והיית כל כך נחמד, עשינו יום כיף ביחד, את היום
הזה אני בחיים לא אשכח! הלכנו לים ואז ישבנו בקניון ואכלנו
ואח"כ ישבנו איפהשהו והיה ממש נחמד! נסענו הרבה באוטובוסים,
שנינו לא הכרנו את הקווים אבל קנינו חופשי יומי ועלינו ניראה
לי כמעט על כל הקווים, היה ממש מצחיק וכיף, העלית לי חיוך על
הפנים במקום הפרצוף המדוכא שהיה לי..
אתה תמיד מחליף לי את הפרצוף המדוכא שלי בחיוך מחמם לב, אני לא
יודעת איך אתה עושה את זה אבל אתה מצליח כל פעם מחדש להוציא את
הילדה הדיכאונית שבי החוצה ולהראות לי ולעוד אנשים את מאור בלי
הדיכאון. אתה מקסים ומדהים ואני שמחה שיצא לי להכיר אותך, אני
חושבת שהייתי בנאדם שונה אם לא הייתי מכירה אותך, והכל כמובן
לטובה איתך...!

אוהבת אותך הכי שבעולם, מתגעגעת כל כך ומתה כבר לראות אותך!
מאור.