מיסטיקל סורבייבר / קריעה |
אני נשבע שלא סובבתי,
אבל שמעתי קולות מעצי הברוש,
תשכח מהכל, גם עם קדושים רבתי.
תישאר, תישאר, אין מה לעשות שם,
אבל נמאס לי מההיגיון,
אולי גם בהם יש קצת אשם,
אולי גם אני אקבל חיזיון.
כשהם שיחקו משחקי מלחמה,
שמעתי את מנגינות האביב,
אולי יום אחד אני אפסיק להיקרע,
אולי אמצא את הדרך מסביב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|