מחכה לטלפון
הציפייה מטריפה את חושיי,
מחכה לצלצול הגואל,
אשר תוכנו יכוון את הר הגעש
המאיים לפרוץ בי,
עד שתגול האבן המכסה את פתחו
בדמות מראך מול עיניי,
הדמיון מתעתע בי
מול רצונות נפשי,
והתעתוע גורר את נפשי אחריו מצד לצד,
מול היעלמותך אני נשאב מטה
מול מראך אני מתמלא באושר עילאי,
אנא צלצלי
כי בקצות אצבעותיי אין את הידע להשיגך
ואם זו הקרמה הכוללת
או אז כל סערותיי לשווא!!
ד. בר |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.