אירנה רוזנבלט / הסבל |
הכל מתרסק על גופי
ואין מי שיגן עליי,
אין מי שיציל את נפשי.
נפשי קורסת לתוך עצמה,
תוך כדי כאבים עזים,
אין דרך לחבר אותה,
אין דרך להחזיר אותה לחיים.
כמו פרח במדבר
אני נובלת אט אט,
אף אחד לא משקה אותי,
לאף אחד לא איכפת.
הכאב מכלה אותי,
הקוצים לתוכי חודרים,
האש אותי שורפת
והמים מטביעים.
אני מחכה למוות המוחלט
שעוד יגיע באיטיות,
יקח אותי מהסבל
אחרי שכוחי יתפוגג באכזריות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|