כקוסם מאגדות הוא הגיע אל חיי וידו לא נתנה מנוח לידי הרועדת
לנוכח מגעו.
כעיוורת הלכתי שבי אחרי ריח הפרחים משערו וניחוח הגבריות של
גופו.
לא נתתי לעצמי בחיים להיות של אחד בלבד אך היום הייתי שלו.
המגע המחשף, הידיעה שאני לא מכירה אותו ולא יודעת היכן הוא
יהיה מחר ואם בכלל זה יהיה איתי ובכל זאת התמכרתי למגע, לתשוקה
הרגעית המשכרת ולאותו חשק עצום להיות שלו בכל המובנים.
כמוכת תדהמה נותרו עיניי פקוחות וזכיתי לראות את אחד הרגעים
המדהימים שבחיי, אם לא המדהים שבהם.
איבדתי שליטה ואולי בעצם שלטתי בכל כי עשיתי את זה במודע שאני
חיה את הרגע ולא את המחר שאולי בסוף לא יגיע בכלל.
הנשיקות, החיבוקים וקולות הערגה למגע, למימוש התשוקה הענקית
שהיתה חבויה בשנינו, נתנו לרגע את עוצמתו שזיעזעה את שנינו עד
שבירת חומות עבר הווה עתיד כאחד.
זה היה חלום של רגע שלא חשבתי שניתן לחוש / לחוות / לחלום ובכל
זאת, זה היה כל כך אמיתי.
פקחתי את עיניי, עדיין חשה את מגע ידיו על גופי, עדיין טעם
נשיקותיו על שפתיי אך מצאתי מיטה ריקה.
מצאתי סדינים נקיים ורק אותי מעורערת על ספה בסלון ומדמיינת
דמיונות כל כך אמיתיים אך עם זאת כל כך רחוקים ממציאות חיי.