יושב על ספסל בגינה
שותה קפה עם אור ראשון
מבעד לענפים קרניו בוקעות
כמו חותכות את מסך הצבעים
שהם העצים הבתים והשיחים
ללא נוע או מניע מיוחד
צופה בוהה במחזה
ההגדרות גורעות והמילים הורסות
מחלקות את השלם הנפלא
יושב על ספסל בגינה
מרגיש שייכות ורגיעה
בציניות מרירהמתוקה אומר על עצמי - "עוד מילה".
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.