נעה ביטון / אהבת חיי הממיתה |
עוד מדמם הפצע בלב, ואני בודדה,
ובמקום שנותר בו שלם - אתה.
ורק בלילות אתה בא אליי,
ולרגע קטן ומבורך יש בי חיוך אמיתי.
ואז בא שמש, ולוקח אותך - ועיניי חשכות.
כן, הכל כרגיל, והכל אסור -
לדבר, לנשק, לחבק ולשתוק איתך.
והכל מתרחש בראשי, בחלומותיי, בידיי ושפתיי, בליבי.
הכל כרגיל - אתה איתה ואני איתו,
אתה איתי, ואני - לבד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|