זהר מיכאלי / הפתעה |
כשקראתי לראשונה לא הבנתי איך
כשקראתי לראשונה התרגזתי
בעיקר עליך
אבל אחר כך
גם על עצמי
מחול השנים יוצא במחול השדים
השד מחייך וקורא לי לבוא
לא ראיתי אותך אפילו ממטר
בעצם גם מס"מ לא הבחנתי בך
ואת ילדה אבודה בעולם של גדולים
ילדה קטנה יוצאת לרקוד עם שדים
וצעד ועוד אחד בנעלי ריקוד לוחצות
אבן ועוד אבן בונה כאן חומות
אבן באבן נעזרת לנפץ את החומות
שבנית בעזרת הדמיון ובחלומות
עכשיו את משוחררת ואני מרגיש כלוא
עכשיו את חופשייה ואני... כותב.
יוני - יולי 2005
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|