גינת תהילה / פתחי לב |
לילות יסמין האירו בריחם
שמע דנדוני פעמונים
רוגעת, נוגנת בתוכם.
הם שישמיעו קולם
לאדם שדלתותיו תחת מסגר ובריח
שיעצור לריחות של פריחה
לצלצולם מראש צריח.
שיושיט יד לחבוק ברעד
את ידך המושטת
מאחזת מפתח
בגוף צינה מרטטת.
אנא,
אבקש, כמעט ללא קול
להכניסך אל העולם שמנגד
התאחזי בי באם אפול?
כי כאן השבילים הם פרא
לא זכו לעדנה של היד
ורגלייך הן טופפות מדרכת
כי בבואך אלי
כבר לא אפחד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|