למרות שהיה כה נוקשה
וכולם סביבו היו כמוהו
- כנראה עניין של גיל -
אני לא מתבייש להודות
שהוא נשא חן בעיניי.
התאהבתי בו ממבט ראשון
קשה להסביר למה דווקא בו
שהרי "לא חסרים דגים בים".
הכנסתי אותו לביתי
הפעלתי עליו לחצים בתקווה
שאגרום לו להתרכך
ואולם הלחץ לא פעל עליו כלל.
אמרו: "אל תהיה עיקש כמוהו
אורך רוח בן אדם! הזמן יעשה את שלו
והוא ישתנה".
החלטתי לאמץ את העצה
אמתין, ואם לא יועיל - לא יזיק!
המתנתי בסבלנות
והיא אכן השתלמה:
עכשיו הוא כל כך רך
האבוקדו הזה...
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.