נדודי שינה לקחו את נשמתי
שללו ממני את אפשרויות החלום
העייפות הגואה ואני ממשיך את מלחמתי
ליבי עוד חוזר וממשיך לפעום
נשאב לתוך עולם בלהות
משום מה אני לא זז וממשיך להשתהות
ואף אחד לא מתערב ולא נלחם
ובעולם ההזיות הזה אני לא נרדם
להתהפך ולחכות לרגע הנפילה
מנסה לפענח את הצופן שיהפוך לתפילה
וזה יבוא, זה מוכרח להגיע
ואותי זה יפתיע
וכשזה יבוא זה יהיה רגע אלוהי
לצנוח לעולם שכולו שלי
כמו המוות, כה מתוק
רק שממני לעולם לא יהיה כזה רחוק
שיבוא כבר ויגאל אותי מייסוריי
ולי כבר נמאס לשאול, עד מתי? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.