כשהייתי ילד-חוץ בקיבוץ הן כינוני "אנקור";
זה החל באפיזודה אפלטונית אחת במקלחת;
אין ספק שרצו כך לדקור
כי "הצצתי להן" בתשוקה מתלקחת.
אני מנסה לגשר בין אתמול לעכשיו
לפלס את דרכי בנתיבות-שכחה
מתאמץ לעבור מחסומים אך לשווא
רסיסי זיכרונות לא נותנים מנוחה.
מצית המקטרת, בעיניי לחלוחית,
מבטי-סקרנות משגרת הגברת,
"רק אבק שחדר" - מנסה להפחית -
"באביב שחולף הפריחה נהדרת "...
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.