פותח עיניים ואיני רואה את נשמתי,
את כבר לא שם את כבר לא איתי,
רוכב על סוס בין החולות העזובים,
אולי אני מבין כבר שפעם לא היינו רגועים.
רוצה את הנוף הראשון שהסתכלתי בו,
איפה שאנחנו הסתכלנו דרכו.
קורא את המכתב שאת בו מככבת,
אחרי שקראתי הבנתי שאת כבר לא אוהבת,
לא אוהבת להיות מקוללת, לא אוהבת להיות מושפלת.
שיחקת ברגשות האבודים שלנו, איתנו.
רק חושב, חושב כשאני מתיישב,
מחייך מולך, מכווץ את כל כולך,
שר שירים על הרגשות שאינם כבר שם,
שר שירים על האהבות שכבר נגמרו בים.
קורא את המכתב שאת בו מככבת,
אחרי שקראתי הבנתי שאת כבר לא אוהבת,
לא אוהבת להיות מקוללת, לא אוהבת להיות מושפלת.
שיחקת ברגשות האבודים שלנו, איתנו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.